לְמַכְבִּיר

'בשפע', 'לרוב'

למשל: מסביב לכפר הציורי משתרעים מטעים ושדות חיטה למכביר.

lemachbirהמילה לְמַכְבִּיר מופיעה פעם אחת בתנ"ך – בדברי אֱלִיהוּא על האל בספר איוב: "יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר" (לו, לא). שורש המילה הוא כב"ר, כשורש המילה כַּבִּיר, והצורה מַכְבִּיר היא צורת בינוני של הפועל הִכְבִּיר בבניין הפעיל. הִכְבִּיר פירושו 'הִרְבָּה', ופועל זה מזדמן כמה פסוקים קודם לכן: "וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהוּ, בִּבְלִי דַעַת מִלִּין יַכְבִּר" (לה, טז). כאן נוזף אליהוא באיוב על שהוא מכביר מילים – כלומר מרבה לדבר. מהכרת השורש, הפועל וההקשר מקובל להסביר את המילה לְמַכְבִּיר בפסוק שבו פתחנו כמביעה כמות גדולה, שפע, וכך היא משמשת גם בימינו.

נעיר כי בהשראת "הכביר מילים" קבעה האקדמיה את המונח הֶכְבֵּר תמורת פריפרזה במשמע 'התבטאות באריכות יתר' (תמורת פריפרזה במשמעות ניסוח עקיף נקבע תַּעֲקִיף).