לֹא בִּכְדִי

'לא לשווא', 'לא לחינם' (כלומר: יש סיבה לדבר)

למשל: לא בכדי הגיעו תלמידי בית הספר הזה להישגים גבוהים.

lo-bichdiכְּדִי היא מילה ארמית אשר נוצרה כנראה מקיצור המילה כְּדִיב, מקבילתה של המילה העברית כָּזָב. בתלמוד הבבלי (כתובות לו ע"ב) נאמר: "לא שָׁדֵי איניש זוזי בכדִי" – 'אין אדם זורק כסף לחינם', ופירש רב שרירא גאון: "כְּדִי לשון דבר רֵק שאין בו טעם". 'לא בכדי' פירושו אפוא 'לא לחינם', וביטוי זה מציין  דבר שיש לו סיבה, שלא נעשה סתם כך.

הביטוי 'לא בכדי' מצוי מעט מאוד בספרות הרבנית של ימי הביניים, ועיקר שימושו למן ספרות ההשכלה. למשל: "מין בן-אדם אחד בא אלינו פתאם!… הנה עיניו משוטטות בכל מקום, מאזין ומקשיב וחוקר ודורש – וכל זה לא בכדי הוא. שמא שלוח הוא בסתר ולרגל את עירנו בא" (מנדלי מוכר ספרים, "בעמק הבכא", 1896).