קפיצת הדרך

'מעבר מהיר ממקום למקום בדרך נס'

למשל: הדרך הארוכה עברה כל כך מהר. ממש קפיצת הדרך. וכבר הגענו לפאתי העיר, מחוז חפצנו.

kfitzaאחד ממשמעיו של הפועל קָפַץ הוא 'כיוֵוץ', 'סגר' – כגון 'קפץ את ידו', 'קפץ את פיו'. קָפַץ במשמע זה קרוב אל קָמַץ (אגרוף), ואל השורשים כו"ץ, קב"ץ (כנראה מקורו של קָפַץ במשמע זה שונה משל קָפַץ במשמע ניתר). בספרות חז"ל אנו מוצאים "קפצה לו הארץ", "נקפצה הארץ" וכדומה. למשל, על עבד אברהם שנשלח למצוא אישה ליצחק נאמר: "ושלח [הקב"ה] מלאך לפני העבד, ונקפצה הארץ לפניו, ובשלש שעות בא העבד אל חרן" (פרקי רבי אליעזר טז). לפי ההסבר המקובל 'קפיצת הארץ' פירושה התכווצות הארץ וצמצום המרחק. במדרש מאוחר על פרשת המרגלים נאמר: "וקפץ הקב"ה לפניהם את הדרך", כלומר כיווץ וקיצר אותה. מכאן נולדו הביטויים 'קפצה לו הדרך' ו'קפיצת הדרך'.

בימינו הביטוי 'קפיצת הדרך' מצטייר בעיני רוחם של רבים כהתקדמות מהירה מאוד – בצעדי ענק או אף בטיסה מהירה באוויר, כאילו ההולך קופץ ממקום למקום ומגיע באחת אל מחוז חפצו (ואף היה מי שהציע שזו המשמעות המקורית בספרות חז"ל).

נעיר כי מקצת הדוברים אינם מבחינים בין 'קפיצת (ה)דרך' ובין 'קיצורי דרך' או אף 'פריצת דרך', אך לכל אחד מן הביטויים האלה גוֹן משמעות משלו.