שמואל קליין

י"ט במרחשוון תרמ"ז – י"ד בניסן ת"ש (1886–1940)

פרופ' שמואל קליין היה חבר ועד הלשון מתרצ"א (1931), וחבר בוועדות למונחי ארכאולוגיה ולמונחי צבעים.

שמואל קליין נולד בהונגריה. אביו טיפח בו את אהבת העברית והיהדות. הוא למד בגימנסיה הממשלתית של בודפשט, ומשם המשיך לבית המדרש לרבנים בברלין (1906). למד מדעי המזרח באוניברסיטת ברלין, ובהמשך למד באוניברסיטת היידלברג וקיבל תואר דוקטור (1909). הוסמך לרבנות בברלין (1910), והיה רב קהילה בבוסניה (1909–1913) ובסלובקיה (1913–1928).

קליין פרסם מאמרים רבים בנושא ארץ ישראל. התמקד בגאוגרפיה של הארץ ואף קיבל פרס כספי לשם ביקור בה מטעם אגודת שוחרי מדעי היהדות בברלין (1911). עם ייסודה של האוניברסיטה העברית התמנה לפרופסור ולראש המכון לחקר ארץ ישראל, והשתקע בארץ. היה ממייסדי החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

לצד פעילותו המחקרית תרם לקהילות היהודיות בגולה ובארץ. במלחמת העולם הראשונה היה רב צבאי ונתן חסות לחיילים יהודים. באוניברסיטה דאג לרווחת הסטודנטים ואף שימש יושב ראש האגודה למען הסטודנטים. בזמן פרעות תרפ"א (1921) ותרצ"ו (1936) השתדל להעניק סיוע לנפגעים.

מפרסומיו: עבר הירדן היהודי (1925); תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל (1935, 1950); תולדות חקירת ארץ ישראל (1937); ארץ יהודה (1939); ארץ הגליל (1945); ספר הישוב (עורך, כרך ראשון 1939–1944); התקין מפה של ארץ ישראל.