משה דוד קאסוטו

י"ד באלול תרמ"ג – י"ט בכסלו תשי"ב (1883–1951)

פרופ' משה דוד קאסוטו היה חבר ועד הלשון מתש"ב (1942), וחבר בוועדות למונחי דקדוק, למונחי משפחה ולמונחי כלכלה וסטטיסטיקה.

משה דוד קאסוטו נולד בפירנצה שבאיטליה. הוא למד באוניברסיטת פירנצה ובבית המדרש לרבנים בפירנצה. מ־1922 היה הרב הראשי של פירנצה וראש בית המדרש לרבנים. מחקריו התמקדו בתולדות היהודים באיטליה, אך תחומי עניינו היו רחבים יותר. כתב ערכים באנציקלופדיות יהודיות רבות (באיטלקית ובגרמנית), ופרסם קטלוגים לכמה אוספים של כתבי יד עבריים שנמצאו בפירנצה. מונה לפרופסור ללשון וספרות עברית באוניברסיטת פירנצה, ולאחר מכן לפרופסור לעברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת רומא. ב־1938 עזב את משרתו בשל התגברות הפשיזם.

קאסוטו עלה ארצה ב־1939, ועם עלייתו מונה לפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז התמקדה פעילותו המדעית בחקר המקרא: תורת התעודות והשירה המקראית בהשוואה לשפות שמיות אחרות, כגון אוגריתית, וחקר כתבי יד. לשם כך הוא ביקר בחאלב שבסוריה, והיה האחרון שראה את כתב היד של כתר ארם צובא בשלמותו. אחד ממפעליו היה תרגום המשנה לאיטלקית.

מפרסומיו: פירוש על ספר בראשית (1949); פירוש על ספר שמות (1951); תורת התעודות (1941); האלה ענת (1951); יהדות איטליה בימי רבי משה חיים לוצאטו (1958).