פסח אוירבך

כ"ה בטבט תרל"ח – י"ד בניסן תש"ה (1877–1945) פ' אוירבך היה חבר ועד הלשון מתרצ"ב (1932) וחבר בוועדות המקצועיות למונחי הזואולוגיה ולמונחי החקלאות ולשמות צמחים, וחיבר את "ילקוט צמחים" (עם מ' אזרחי, תר"ץ).

פסח אוירבך נולד בקישינוב למד במוסדות תורניים וכלליים, מ־1897 עסק בהוראה וכן היה מעורה בפעילות הציונית־מדינית. הוא נמנה עם חבורת הסופרים שבאודסה וכתב דרך קבע בעיתונים "המליץ", "הצפירה", "הזמן", "הצופה" ובעתון האידישאי "דער פריינד".. עלה ארצה ב־1908 והיה ממניחי היסוד לחינוך העברי. פעל לייסוד ספרות פדגוגית וספרות ילדים בעברית, היה מהעורכים הראשונים של הירחון "החינוך" והרבה לפרסם סיפורי ילדים, תרגומים, ועיבודים מלועזית בעיתוני הילדים "עולם קטן", "השחר", "מולדת" ו"דבר לילדים". לצד פעילותו החינוכית היה חוקר טבע ופעל לזיהוים ולהגדרתם של צמחי ארץ ישראל, והיה מחלוצי הוראת הטבע בבתי הספר. לימד בבית הספר לבנים ובבית הספר לבנות ביפו, לימד בבית הספר על שם אחד העם בתל אביב ואף ניהל אותו עד יומו האחרון. מפרסומיו: ילקוט צמחים (עם אזרחי, תר"ץ); "מחיי הצמחים" (תרע"א), "תורכיה" (תרע"ב), "שיחות על גוף האדם" (תרע"ו), "שיחות על חיי הצמח" (1923); סיפורי הילדים: "מעשה בבת מלך שאבדה" (תרפ"ד), "האדריכלים בממלכת העץ" (תרפ"ו), "האלמוגים" (תרפ"ו), "אמא ספרי לי" (תש"ג ואילך), "אמא ספרי לי עוד" (תש"ז), אל ירכתי הצפון" (תרצ"א ואילך).