ישראל אהרני

כ' בתמוז תרמ"ב – י"ד בתשרי תש"ז (1882–1946)

פרופ' ישראל אהרוני היה חבר ועד הלשון מתרפ"ז (1927) וחבר בוועדות למונחי הדגים ולמונחי הכימיה.

פרופ' ישראל אהרוני

פרופ' ישראל אהרוני

ישראל אהרני (אהרונוביץ) נולד בוויצי שבליטא. הוא התחנך בבית סבו ולמד בישיבת טלז.

השלים את לימודי התיכון בפראג, ואחר כך למד זואולוגיה ופילולוגיה ערבית באוניברסיטת פראג.

ב־1902 הפסיק את לימודיו ועלה ארצה. ניהל בית ספר ברחובות והיה ממקימי גן הילדים העברי הראשון. חקר את מערכת בעלי החיים בארץ והיה מקובעי המונחים העבריים לבעלי חיים קטנים כגדולים, ואף ייסד מוזאון פרטי בביתו ברחובות. ב־1903 השתקע בירושלים, עסק בהוראה ובחקר עולם החי בארץ ישראל. שימש יועץ לזואולוגיה בצבא הטורקי ואחר כך בממשלת המנדט. הקים את המזאון הזואולוגי של ההסתדרות הציונית (1925) ובו אוסף של בעלי כנף ושל בעלי חיים שכבר נכחדו. מ־1930 לימד באוניברסיטה העברית והרבה להרצות באוניברסיטאות בעולם. היה חבר האגודה הזואולוגית האנגלית, ומאות מאמרים ומחקרים מפרי עטו פורסמו בכתבי עת מדעיים. במחקריו עסק בזיהוי שמות בעלי החיים הנזכרים במקרא ובתלמודים. חיבר ספרי לימוד לבתי ספר.

מפרסומיו: הארבה (ספר הוראות למלחמה בארבה, 1920); תורת החי (1914 ועוד מהדורות רבות); זיכרונות זאולוג עברי (1943–1946); מגדיר לזוחלים המצויים ביותר בארץ ישראל (1941); מגדיר ליונקים (1942); מגדיר לבעלי כנף (1942).

 

bibliography-icon לקריאה נוספת

דוד טלשיר, הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים, אקדם 46 (תשע"ב), עמ' 7

מיה קסטרו, גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית, לשוננו, כרך עה, חוברת ד (תשע"ג), עמ' 463–478