ברל כצנלסון

כ"ט בטבת תרמ"ז – כ"ד באב תש"ד (1887–1944)

ברל כצנלסון היה חבר ועד הלשון מתש"ב (1942).

ברל כצנלסון נולד בבלרוס. לצד לימודים מסורתיים וקריאה בספרות יידיש ועברית למד לימודים כלליים ברוסית. הוא נדד בין מפלגות סוציאליסטיות וחוגים פוליטיים־יהודיים ברוסיה, אך זיקתו לארץ ישראל ולעברית לא מצאה את מקומה ברוסיה.

כצנלסון עלה לארץ ב־1909 לאחר שהכשיר את עצמו למלאכה. תחילה היה פועל חקלאי בדגניה, בכינרת, בבן שמן ובמקומות נוספים. היה פעיל בהסתדרות החקלאית "פועלי יהודה", התנדב לגדוד העברי של הצבא הבריטי, היה מיוזמי הקמתה של "אחדות העבודה" (1919) ומראשיה ואחר כך מיוזמי "מפלגת פועלי ארץ ישראל" וממקימיה (מפא"י, 1930). השתתף בייסוד "הסתדרות העובדים הכללית" והיה חבר הוועד הפועל שלה, היה פעיל בהקמה ובניהול של "המשביר", בנק הפועלים ועוד.

ברל כצנלסון ייסד את עיתון "דבר" (1925) והיה עורכו הראשי עד מותו, ייסד את הוצאת הספרים "עם עובד" (1942) והיה עורכה הראשון. הוא הקפיד לטפח את זיקתן של תנועות הפועלים, תנועות הנוער וההסתדרות למסורת היהודית, לתרבותה ולספרותה וללשון העברית, והיה הרוח החיה של ועדת התרבות של ההסתדרות.

מפרסומיו: המשביר (1924); במבחן (1935); לאן פנינו (1942); בחבלי אדם (1943); כתבי ברל כצנלסון (1945–1955) ועוד מאמרים רבים.