קולמוס

חוגג את יום העברית

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו תַּקִּינִים, כלומר לא מקולקלים. עברית תקנית היא עברית על פי התקן (נורמה) שנקבע בתחומים שונים: כתיב, פיסוק, הגייה, נטיית הצורות, מינוח וכדומה. עברית תַּקִּינָה היא לשון טובה ומוקפדת – ללא שגיאות, אך לאו דווקא בעקבות היצמדות מכוונת לכללים ולהחלטות.
נראה שבפועל יש חפיפה מלאה למדיי בין שני הצירופים: עברית תקנית היא גם עברית תַּקִּינָה ולהפך.

 וכמה מילים שימושיות לכל כותב וכותבת:

  • דַּפְדַּף – בלוק (מכתבים); מחברת למכתבים או למטרת כתיבה אחרת שהדפים בה מחוברים זה לזה בחלקם העליון. ברבים: דַּפְדַּפִּים.
  • מַדְגֵּשׁ – "מַרקר"; מכשיר כתיבה בעל קצה רחב ספוּג דיו בצבעים זוהרים ושקופים בדרך כלל, להדגשת מילים או קטעים בטקסט.
  • מְחִיקוֹן – טיפקס,
  • מַצְבֵּעַ – טוש, לורד