נורית שי – עריכה לשונית ותרגום

חוגגת את יום העברית

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו תַּקִּינִים, כלומר לא מקולקלים. עברית תקנית היא עברית על פי התקן (נורמה) שנקבע בתחומים שונים: כתיב, פיסוק, הגייה, נטיית הצורות, מינוח וכדומה. עברית תַּקִּינָה היא לשון טובה ומוקפדת – ללא שגיאות, אך לאו דווקא בעקבות היצמדות מכוונת לכללים ולהחלטות.

נראה שבפועל יש חפיפה מלאה למדיי בין שני הצירופים: עברית תקנית היא גם עברית תַּקִּינָה ולהפך.

 מתרגם

הפועל תרגם משמש בעברית למן ספרות בית שני וספרות חז"ל – בעקבות הארמית. יסודו של פועל זה במילה האכדית targumanu, מן הפועל האכדי ragamu שפירושו 'קרא'. בלשון המקרא המתורגמן מכונה מֵלִיץ, כמסופר על אחי יוסף שלא ידעו שהוא מבין את לשונם "כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם" – משום שדיבר עמם באמצעות מתורגמן. בספרות ימי הביניים פעולת התרגום מכונה בדרך כלל העתקה, והמתרגמים – מעתיקים.

 והנה כמה מילים זרות ש"תורגמו" לאחרונה לעברית:

  • מִצְלָלָה (פרגולה)
  • מִקְשֶׁתֶת (ספקטרום)
  • זְלֹלֶת, זלולת (ג'אנק פוד)
  • עוּגוֹנִית (קאפקייק)
  • מִגְדְּנַאי (קונדיטור)
  • תִּקּוּנַאי (הנדימן)