נורית יובל

חוגגת את יום העברית

אָמָּן ואֻמָּן

המילים אָמָּן (ההגייה: אוֹמן) ואֻמָּן הן ביסודן אותה מילה. מקורן במילה האכדית ummânu שפירושה בעל מלאכה מנוסה וגם אדם העוסק במלאכת מחשבת. העברית החדשה ניצלה את קיומן של שתי הצורות העתיקות כדי להבחין בין המשמעויות: אֻמָּן (בלא ניקוד: אומן) הוא 'בעל מלאכה', 'מומחה במלאכתו', ואָמָּן (בלא ניקוד: אמן) הוא artist – יוצר, כגון צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן, סופר ופזמונאי.

סוּגָה (ז'נר)

סוגה היא סוג של חיבורים ספרותיים בעלי מאפיינים מוגדרים – בצורה, בסגנון או בנושא. למשל: שירה לירית, שירה אפית, דרמה, מסה, רומן. המילה סוגה משמשת גם לסיווג של טקסטים אחרים (טקסט עיוני, טקסט מדעי וכדומה) וגם לסיווג של יצירות אחרות כגון סרטי קולנוע.

וכמה מילים שימושיות לכל כותב וכותבת:

  • דַּפְדַּף – בלוק (מכתבים); מחברת למכתבים או למטרת כתיבה אחרת שהדפים בה מחוברים זה לזה בחלקם העליון. ברבים: דַּפְדַּפִּים.
  • מַדְגֵּשׁ – "מַרקר"; מכשיר כתיבה בעל קצה רחב ספוּג דיו בצבעים זוהרים ושקופים בדרך כלל, להדגשת מילים או קטעים בטקסט.
  • מְחִיקוֹן – טיפקס
  • מַצְבֵּעַ – טוש, לורד