אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

חוגגת את יום העברית

ממתי חורשים למבחן?

הפועל חָרַשׁ הושאל לציון מחשבה ותכנון פעולה: "כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן, וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ" (איוב ד, ח), ורש"י מפרש: "כחורש זה שמכין לפני הזריעה, ואחרי כן זורעים במעשיהם…". בתנ"ך נזכרים גם 'חורשי רע' ו'חורשי טוב', ובעברית החדשה חורשים מזימות. משמעויות נוספות של הפועל חָרַשׁ נוצרו בלשון הדיבור: הָלַךְ או נָסַע הרבה ('לחרוש את הארץ') וגם לָמַד הרבה ('לחרוש למבחן', 'חרשן').

מצטיינים וציונים

משמעותו היסודית של צִיּוּן היא סימן, כגון 'נקודת ציון', 'ציון דרך'. משמעות זו מקורה בתנ"ך (למשל ירמיהו לא, כ). גם הפעלים מן השורש הזה עניינם סימון. למשל, בהגדה של פסח נאמר: "מלמד שהיו ישראל מצוינים שם [במצרים]", כלומר מסומנים, נבדלים.
בעברית החדשה, בהשפעת הגרמנית והיידיש, נטען שם התואר 'מצוין' במשמעות חיובית: מסומן לחיוב, בולט בייחודו לטובה. מכאן גם הפועל 'הצטיין', המשמש במשמעות חיובית בלבד. מי שמצטיין בלימודיו הוא מי שמקבל ציונים טובים. משמעות זו של המילה ציון – סימון הישגים בלימודים – רגילה כיום לצד משמעותה הכללית – סימן.