אגודת הסטודנטים של המרכז הבינתחומי הרצליה

חוגגת את יום העברית

ממתי חורשים למבחן?

הפועל חָרַשׁ הושאל לציון מחשבה ותכנון פעולה: "כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן, וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ" (איוב ד, ח), ורש"י מפרש: "כחורש זה שמכין לפני הזריעה, ואחרי כן זורעים במעשיהם…". בתנ"ך נזכרים גם 'חורשי רע' ו'חורשי טוב', ובעברית החדשה חורשים מזימות. משמעויות נוספות של הפועל חָרַשׁ נוצרו בלשון הדיבור: הָלַךְ או נָסַע הרבה ('לחרוש את הארץ') וגם לָמַד הרבה ('לחרוש למבחן', 'חרשן').

 תעודה

המילה תעודה מקורה בתנ"ך, ומקובל לפרשה 'עדות כתובה'. בנבואת ישעיהו (ח, טז) היא מקבילה לתורה, ובמגילת רות (ד, ז) משמעה חוק, מנהג. לאורך הדורות, עד לעת החדשה, שימשה המילה תעודה מילה קרובה או נרדפת לתורה, בעקבות דברי ישעיהו.
בספרות החדשה אנו מוצאים את המילה תעודה בהקשרים לא דתיים: 'כְּתַב תעודה' או 'מכתב תעודה' ואחר כך גם 'תעודה' לבדה הם מסמך הנותן אישור מטעם רָשות כלשהי, מסמך עדות. מכאן צמחו בעברית שלנו צירופים דוגמת 'תעודת זהות', 'תעודת שחרור', 'תעודת אחריות', וכמובן גם תעודת המחצית ותעודת סוף השנה של בית הספר.