בעלי דפנה

חוגגים את העברית

אקדמִי או אקדמַאי?

הסיומות ־אַי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־אַי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי ועוד. לעומת זאת הסיומת  ־אִי בחיריק עשויה לציין שם תואר הקשור למקצוע או לעיסוק: ציוד חקלָאִי, סיקור עיתונָאִי, ניהול בנקָאִי, השירות הבולָאִי. ההבחנה בין בעל המקצוע ובין שם התואר באה לידי ביטוי גם בצורת הרבים: בעלי המקצוע הם חקלָאִים, עיתונָאִים ובנקָאִים, ואילו שמות התואר – חקלָאִיִּים, עיתונאִיִּים, בַּנקָאִיִּים.

לא תמיד קיים שם תואר הגזור מן המקצוע. כך במילה "אקדמאִי" – שם התואר הוא אקדמִי: 'תואר אקדמי', 'לימודים אקדמיים' (ולא "תואר אקדמָאִי", "לימודים אקדמאיים"). האדם הוא אקדמַאי.

 

וכמה מילים שימושיות לכל כותב וכותבת:

שׁוֹמְרָן: שקית עשויה פלסטיק לשמירת דפים; לעתים יש בשׁוֹמְרָן פס ובו נקבים לצורך תיוק באוֹגְדָן (קלָסר).

דַּפְדַּף: בלוק (מכתבים); מחברת למכתבים או למטרת כתיבה אחרת שהדפים בה מחוברים זה לזה בחלקם העליון. ברבים: דַּפְדַּפִּים.

מַדְגֵּשׁ: "מַרקר"; מכשיר כתיבה בעל קצה רחב ספוּג דיו בצבעים זוהרים ושקופים בדרך כלל, להדגשת מילים או קטעים בטקסט.