מילון חזותי לכלי מטבח

מפלחתהמילון החזותי המובא פה בשלמותו יצא לאור בשנת תרצ"ג (1933) בתל אביב בהוצאת גדוד מגיני השפה והארגון להשלטת השפה העברית. המילון כולל מונחים שקבע ועד הלשון העברית בתחום המטבח. מילון מונחי המטבח הוא השני בסדרת מילוני כיס שראו אור בשנות השלושים של המאה העשרים כחלק ממאמציהם המשותפים של גדוד מגיני השפה והארגון להשלטת העברית לבסס את מעמדה של השפה העברית כשפת היישוב היהודי בארץ ישראל. להגדרות ולאיורים במילון מצטרפות גם פרסומות למוצרי צריכה שונים.

לצפייה במילון

 

עדכונים והערות למונחים

במקצת המונחים חלו שינויים במהלך השנים. אנחנו מביאים כאן את המונחים המעודכנים לפי סדר העמודים במילון החזותי.

עמ' 3 צורת הרבים של סיר הנוהגת בימינו היא סירסיר המעלותים. צורת הרבים סירות היא על פי המקרא.
עמ' 4 מְרַסֵּק כיום הוא כּוֹתֵשׁ שׁוּם.
במקום מַפְלֵחָה נקבע מַפְלֵחַ (מילון למונחי המטבח, תרצ"ח – 1938).
עמ' 5 לצד המונח מִסְנֶנֶת נקבע גם מְסַנֶּנֶת.
לצד המונח הרווח פומפייה נקבע גם מִגְרֶרֶת.
במקום מְקַצֶּפֶת נקבע מְקַפָּה – כף להסרת הקופי (הקצף, הזוהמה) מעל פני התבשיל.
עמ' 6 הטַבְלָה אינה אלא מה שקרוי בפי כול קרש חיתוך. המונח שנקבע במילון כלכלת הבית משנת תשל"ח (1977) הוא דַּף קִצּוּץ.
סיר המעלות – צורת הרבים 'סירי המעלות' (ראו לעיל הערה לעמ' 3).
תַּרְוָד – צורת הרבים המקובלת היום תרוודים (ולא תרוודות). על תרווד ראו עוד בתשובה תרווד, מצקת ומרית.
עמ' 7 בית רוטב – המונח שנקבע במילון כלכלת הבית משנת תשל"ח (1977) הוא סִירַת רֹטֶב [כלי לרוטב בדמות סירה].
צַלַּחַת צָפָה – במשנה (מנחות ה, ח) נשאלת השאלה "מה בין מחבת למרחשת" ואחת התשובות היא "מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין. מחבת צפה ומעשיה קשין". על פי הניגוד ל'עמוקה' הובן ש'צפה' פירושו 'שטוחה'.
עמ' 8 במקום הצירוף 'ערך כפות ומזלגות' נקבע במילון למונחי המטבח תרצ"ח (1938) תֵּבַת סַכּוּ"ם.
מְפַצֵּחַ, מְפַצֵּעַ – המונח המעודכן הוא מַפְצֵחַ.
עמ' 9 במקום אגן נקבע מְכַבֶּדֶת (כלי להגשת כיבוד).
עמ' 10 לכלי הקרוי כאן 'סכין ללחם' נקבע במילון למונחי המטבח תרצ"ח (1938) מַחְתֵּכָה.
במקום מִכְפֶּה נקבע במילון משנת תרצ"ח כִּפַּת־זְבוּבִים, כִּפָּה.
עמ' 11  צורת הרבים של דוד היא דּוּדִים וגם דְּוָדִים (בלי ניקוד: דוודים).
עמ' 12 לצד מַקֵּדָה (כלי לעשיית חורים במצות) נקבע גם מַקּוֹד. שני השמות מן השורש נק"ד.
במקום קומקום לכוהל נקבע בשנת תרצ"ח פַּכִּית.