כְּלֵי עֲבוֹדָה – בעריכת יהודה פרידמן

kley avoda_03יהודה פרידמן, שהיה מורה ומפקח על לימודי המלאכה מטעם עיריית תל אביב, ערך והוציא לאור עשרים לוחות הנושאים 334 מונחים עבריים לכלי עבודה בלוויית איורים. בלוחות מוצגים סַדָּנִים ופטישים, כלי חיתוך ושיוף, מסורים ומַקצוּעות, כלים לעבודות נייר וקרטון, כלים לעבודות מתכת ועץ ועוד. רוב המונחים נקבעו בוועד הלשון העברית ובאקדמיה ללשון העברית, וקצתם נבחרו בהתייעצות עם בעלי מקצוע. בשנת תשכ"ח (1968) יצאה לאור חוברת המאגדת את כל הלוחות ובה גם מפתח למונחים. החוברת תורגמה לאחת עשרה שפות.

החוברת מתפרסמת באדיבות המשפחה.

kley avoda_06

יהודה פרידמן
(י"ב בתמוז תרע"ג – כ"ג בניסן תשס"ה)

יהודה פרידמן (002)יהודה פרידמן נולד בעיר שטוטגרט בגרמניה לאביו יצחק ולאמו חנה לבית שטרן ילידת ירושלים בת לאחת המשפחות הראשונות שבנו את ביתן מחוץ לחומות.

בגיל שמונה עשרה החל ללמוד בבית המדרש למורים יהודיים בווירצבורג שבגרמניה. כבר בצעירותו קשר קשר אמיץ עם השפה העברית והביע עצמו בלשון רהוטה ובכתב נאה ומעוצב.

בשנת 1935 יצא לטיול גמר עם כיתתו בארץ ישראל. בני כיתתו שבו לביתם ויהודה הצעיר החליט להישאר בפלשתינה־א"י בהיותו בעל אזרחות ארץ־ישראלית כבן לאם ילידת ירושלים. הוא למד בישיבת מרכז הרב אצל הרב קוק והשלים את לימודי ההוראה בסמינר אצל דוד ילין ועוד. את תעודת ההוראה קיבל ממשרד החינוך של כנסת ישראל ולימד בירושלים מוזיקה.

בשנת 1937 החל ללמד מלאכה בבית הספר תל־נורדאו שבתל אביב. התעשיין סטף וורטהיימר היה מתלמידיו שם, ולדבריו שיעור המלאכה של המורה פרידמן היה השיעור היחיד שאהב להשתתף בו.

בתל נורדאו (002)שנת 1941 התחתן עם רוזה שולמית לבית גלוסקינוס ונולדו להם שלוש בנות ובן.

בהיותו יהודי שומר מצוות שמח יהודה פרידמן על הצטרפותו לצוות ההוראה בבתי הספר הממלכתיים־דתיים "מוריה" ו"ביל"ו". תלמידיו הרבים זוכרים את הנחיותיו המדויקות ליצירת כלי יודאיקה ממתכת כגון חנוכייה, מזוזה, פמוטות ואף קערת סדר.

לאחר כמה שנים התמנה למפקח על לימודי המלאכה מטעם עיריית תל אביב. בעבודתו זו זיהה את הצורך בקביעת מונחים מדויקים לכלי המלאכה. לאחר פרישתו מן ההוראה והפיקוח התמסר לחקר השפה.

על מצבתו כתבו ילדיו: "איש ירא שמים, אוהב הבריות, שוחר השפה העברית".