העברית בין רצף לחידוש: ערב עיון לכבוד "מתגלגלים עם המילים", אב תשע"א, אוגוסט 2011

בעיצומו של הקיץ התכנסו בבית האקדמיה כמאה וחמישים אנשים לערב עיון לכבוד פרסום החוברת "מתגלגלים עם המילים – מילת השבוע תשע"א". ערב העיון עסק ביחסיה של העברית בת ימינו עם העברית המוּרשת.

ערב העיון נערך בראש חודש אב תשע"א, 1 באוגוסט 2011.

ראשון המרצים היה הסופר וחוקר הספרות חיים באר. בהרצאתו על "ארון הספרים היהודי כתֵיבת תהודה בספרות העברית". הוא הראה כיצד סופרים ומשוררים משתמשים בספרות המקורות ובלשונה להבעת מסרים ורעיונות – לעתים שימוש גלוי ולעתים שימוש סמוי ומתוחכם. הוא חשף את המשמעות העולה מן השימוש הזה בקטעים מיצירותיהם של הסופרים ביאליק ועגנון, ושל המשוררים חמוטל בר־יוסף וחיים גורי. באר הצר על התרחקותם של בני דורנו מלשון המקורות – התרחקות הפוגעת ביכולת להבין משמעויות עמוקות הנרמזות ביצירות הספרות.

ד"ר קרן דובנוב, מן המזכירות המדעית של האקדמיה, הרצתה על "הלכה ומנהג בייעוץ הלשון לציבור". היא הציגה את העקרונות שמנחים את המזכירות המדעית במתן התשובות לציבור. במקרה שאין החלטה של האקדמיה המשיבים צריכים לערוך בירור מקיף בלשון המקורות מצד אחד ומן הצד האחר להביא בחשבון את התפתחות העברית בימינו ואת הצרכים שנוצרו. ד"ר דובנוב הדגימה את ההתלבטויות במתן תשובות לציבור בארבע דוגמאות: מתחום הדקדוק – על מעמדם של פעלים דוגמת נֶאֱבַד, נִכְבָּה ועל תקינותו של ביטוי זמן כגון 'שמונה ועשרה'; מתחום המינוח – על המילה 'הַשָּׁקָה' והתרחבות השימוש בה, ועל הבלבול בשימוש המילה 'תרווד' בעברית בת ימינו.

תמר קציר, מן המזכירות המדעית של האקדמיה, הרצתה על "מילים בתשקופת הזמן". היא עמדה על סוגים שונים של גלגולי משמעות שחלו במילים ששאבה העברית בת ימינו מן המקורות, על הסיבות לגלגולים אלו, ועל המשותף והשונה בין המשמעות המקורית למשמעות החדשה. בסיום ההרצאה אמרה תמר קציר בין היתר: "מבחינות רבות פניה של העברית בת ימינו חדשים הם, אך לעולם משתקפים בהם פניה של העברית הקדומה. הקיום החדש והחי שזכו בו המילים העתיקות הוא המאפשר שימור אמתי של השפה, לא כשימור מוזאוני מעלה אבק, אלא כיצור אורגני חי ונושם."

את ערב העיון הנחה בטוב טעם ד"ר גבריאל בירנבאום.