בן־גוריון והאספה הפומבית לייסוד האקדמיה

ביום ב' בטבת תש"ט (3 בינואר 1949) התכנסה באולם מוזאון תל אביב האספה הכללית הפומבית לכבוד ההכרזה על הקמת האקדמיה ללשון העברית.
כחודש לפני כינוס האספה הכללית זומנו נ"ה טור־סיני (נשיא ועד הלשון) ושמואל איזנשטדט (מנהל לשכת ועד הלשון בתל אביב) לפגישה עם ראש הממשלה דוד בן־גוריון בלשכתו בתל אביב. בשיחה זו החליט בן־גוריון לפזר את ועד הלשון ולהקים אקדמיה במקומו. בן־גוריון גרס שהאספה המכוננת (לימים הכנסת) צריכה להחליט על יסוד אקדמיה, וטור־סיני הסכים.

בערבו של אותו יום כונסה באולם מוזאון תל אביב האספה הכללית הפומבית לכבוד ההכרזה על הקמת האקדמיה ללשון העברית. למרות סדר יומו העמוס, שכלל גם ישיבה של המטה הצבאי, הגיע בן־גוריון לאספה הפומבית ונשא בה דברים. בפורום זה נשאו דברים גם נשיא ועד הלשון טור־סיני, יושב ראש הנהלת ההסתדרות הציונית ברל לוקר ורקטור האוניברסיטה העברית שמחה אסף – שלושתם ראשי המוסדות שנציגיהם ישתתפו בגוף שיבחר את חברי האקדמיה.

בן־גוריון פתח את דבריו במילים אלה: "הגורל רצה שמדינת ישראל תוקם תוך סערת מלחמה, ושגילוייה הראשונים של העצמאות היהודית לא יהיו גילויי רוח, אלא גילויי כוח, ושהמדינה תופיע בהיסטוריה בראשיתה לא בכושר היצירה שלנו אלא בכושר המלחמה שלנו. אולם ההכרח לא יגונה". עוד הדגיש בן־גוריון את החשיבות הרבה להעמדת כל אוצרות הרוח, התרבות והמדע האנושיים והיהודיים לרשות האומה בלשון העברית. הוא ציין כי אינו יודע אם הממשלה הזמנית תוכל לבצע את "המפעל הגדול של אקדמיה עברית", אך הוא היה סמוך ובטוח כי הממשלה הקבועה שתיבחר בכל הרכב שהוא "תיתן את ידה להקמת המוסד העליון ללשון העברית, שוועד הלשון עדיין קורא לו בשם לועז – אקדמיה".

הנאומים שנישאו באספה הכללית הפומבית לכבוד ההכרזה על הקמת האקדמיה ללשון העברית

מתוך: העברית בראי המדינה מאת נתן אפרתי. עוד על ייסוד האקדמיה ללשון העברית תוכלו לקרוא שם, עמ' 51–104.