מה התשובה הנכונה?

מה פירוש הביטוי? מה מקור המטבע? מה נרדף ומה מנוגד?
בחנו את ידיעותיכם בארנק המטבעות של לשוננו.

לחצו על התשובה הנכונה ותגלו אם צדקתם.

1. מה פירוש 'הוקיר רגלו'?

א. כיבד אותו מאוד
ב. נעשה רגיל בדבר
ג. הלך הרבה והתייגע
ד. נמנע מלבוא למקום
להרחבה

2. מהו 'איש אשכולות'?

א. אדם בעל קשרים רבים ומועילים
ב. אדם משכיל וברוך כישרונות
ג. אדם עשיר
ד. אדם שרירי ומוצק
הכינוי 'איש אשכולות' או אפילו סתם 'אשכול' מקורו בספרות חז"ל. התלמוד במסכת סוטה מבאר את השם 'אשכול': 'איש שהכול בו', כלומר אדם שקנה ידיעות בתחומים מקיפים, ובעיקר בתורה, במשנה ובתלמוד. מכאן הגיע השימוש של הצירוף בימינו: מי שיש לו ידע מעמיק בתחומים רבים.
יש חוקרי לשון הסבורים שהמילה 'אשכולות' במובן זה מקורה ביוונית והיא קשורה למילים סכוליון (פירוש, הערה) ואסכולה (מן המילה היוונית schole – בית ספר).

3. איזה מטבע לשון משמעו 'מומחה', 'בקי'?

א. בן פורת
ב. בעל בעמיו
ג. בר הכי
ד. קוטל קנים
מילולית: בן כך (ארמית). המשמעות: "בן בית" בתחום – בקי ומומחה בו.
ומה פירוש המטבעות האחרים? 'בן פורת' הוא כינוי לילד מוצלח (נאמר לפעמים באירוניה) שמקורו בברכת יעקב "בן פורת יוסף". 'בעל בעמיו' הוא אדם בעל מעמד ו'קוטל קנים' הוא אדם פשוט וחסר השכלה.

4. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'מורך לב'?

א. מוסר כליות
ב. פיק ברכיים
ג. הלבנת פנים
ד. אחיזת עיניים
שני הצירופים עניינם מורא ופחד. הצירוף 'מורך לב' מבוסס על הכתוב בספר ויקרא: "וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם… וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף". הצירוף 'פיק ברכיים' מקורו בדברי הנביא נחום: "לֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם". המילה פיק קשורה לפועל המקראי הנדיר פָּק ולמילים בפניקית ובאוגריתית, ומשמעה כנראה התנדנדות והתמוטטות.

5. מה פירוש לְמִצְעָר?

א. לבני נוער
ב. ללא תכלית
ג. לכל הפחות
ד. למרבה הצער
להרחבה

6. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

א. על בוריו
ב. בעטיו
ג. כדבעי
ד. לאשורו
בעטיו פירושו בגללו, באשמתו (להרחבה). שאר המטבעות עניינם 'כראוי', 'היטב'.

7. איזה מטבע לשון אינו מספר איוב?

א. רעה חולה
ב. מפח נפש
ג. הוליך שולל
ד. סמרו שערותיו
מטבע לשון זה מקורו במגילת קהלת: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (ה, יב), "וְגַם זֹה רָעָה חוֹלָה" (שם טו).

8. מה המשמעות המקורית של הביטוי 'מילה בסלע'?

א. דברים נוקבים ונכוחים
ב. אדם העומד בהבטחותיו
ג. לעתים הדיבור חזק מן המעשה
ד. השתיקה טובה מן הדיבור
להרחבה

9. איזה מטבע לשון משמעו 'החליט'?

א. נמלך בדעתו
ב. הגיע לפרקו
ג. גמר אומר
ד. סתם את הגולל
משמעות המטבעות האחרים:
נמלך בדעתו – 'חשב שוב על הדבר', 'שינה את דעתו לאחר מחשבה נוספת'
הגיע לפרקו – 'בָּגַר ונעשה ראוי לנישואין'
סתם את הגולל – 'שם קץ לדבר', 'הביא עליו סוף מוחלט'

10. איזה מטבע לשון יוצא דופן בהגייתו?

א. עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
ב. עָמַד בַּפֶּרֶץ
ג. בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ
ד. עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ
כל שאר הביטויים נהגים בצורות הפסק. על צורות הפסק במקרא ובעברית הבתר־מקראית ראו כאן.

11. איזה מן הביטויים יוצא דופן במקורו?

א. נחבא אל הכלים
ב. עמד מול שוקת שבורה
ג. משענת קנה רצוץ
ד. מעז יצא מתוק
הביטויים 'נחבא אל הכלים', 'משענת קנה רצוץ' ו'מעז יצא מתוק' מקורם בתנ"ך. לעומת זאת 'עמד מול שוקת שבורה' מקורו רוסי: בסיפור על דג הזהב מאת פושקין לא הסתפקה האישה הזקנה לא הסתפקה במתנות החינם שקיבלה מן הדג ודרשה עוד ועוד. בסופו של דבר העניש אותה הדג על תאוותה, לקח את כל מתנותיו והחזיר אותה למצבה הקודם – בקתת אדמה ובחצרה שוקת שבורה. אנשי העליות הראשונות הכירו היטב את פושקין, וכך הביטוי 'עמד מול שוקת שבורה' במשמע 'נשאר בלא כלום', 'נותר במצב גרוע' נכנס גם לעברית.

12. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'אין תוכו כברו'?

א. בין הפטיש לסדן
ב. אחד בפה ואחד בלב
ג. בלא כחל וסרק
ד. לא דובים ולא יער
שני המטבעות עניינם חוסר כנות. 'בר' בארמית 'חוץ'. 'אין תוכו כברו' פירושו אפוא 'אין פנימיותו כחיצוניותו'.

13. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'יצא בשן ועין'?

א. הציץ ונפגע
ב. יצא לו מוניטין
ג. נמלט בעור שיניו
ד. צהבו פניו
להרחבה

14. איזה מהביטויים אינו מקראי?

א. גועל נפש
ב. אכל חול
ג. יצא מהאף
ד. שם עין על
מקור הביטויים האחרים:
גועל נפש – "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ" (יחזקאל טז, ה)
יצא מהאף – "לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם.
עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא…" (במדבר יא, כ)
שם עין על – "וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו" (בראשית מד, כא)

15. איזה מטבע לשון משמעו 'אותיות זעירות'?

א. אותיות טל ומטר
ב. אותיות של קידוש לבנה
ג. אותיות פורחות באוויר
ד. אותיות דרבי עקיבא
אותיות קטנות מאוד מכונות 'אותיות טל ומטר' על שום המילים 'ותן טל ומטר לברכה' הנאמרות בתפילה בימות החורף בלבד, ולכן יש סידורים שהן מודפסות בהם בכתב זעיר. 'אותיות של קידוש לבנה' הן אותיות גדולות ומאירות; 'אותיות פורחות באוויר' – דברים סתמיים, מילים שאין בהן ממש; 'אותיות דרבי עקיבא' – שמו של חיבור מדרשי.

16. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

א. איתרע מזלו
ב. שָׁפַר חלקו
ג. דָּרַךְ כוכבו
ד. עלה בידו
איתרע מזלו פירושו המילולי 'נשבר מזלו' (איתרע בארמית = נשבר), כלומר מדובר בביטוי בעל משמעות שלילית. שאר המטבעות משמעם חיובי: 'שפר חלקו' – התמזל מזלו, 'דרך כוכבו' – עלה לגדולה, פָּרַץ וזכה להכרה ולהצלחה, 'עלה בידו' – הצליח.

17. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'לבלי חוק'?

א. בבלי דעת
ב. בריש גלי
ג. לאין מספר
ד. לית דין ולית דיין
שני המטבעות עניינם שפע. להרחבה

18. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'קב ונקי'?

א. טבין ותקילין
ב. כבדהו וחשדהו
ג. אבן שאין לה הופכין
ד. מעט המחזיק את המרובה
שני המטבעות מציינים דבר מצומצם בהיקפו אך משובח בטיבו. על הביטוי קב ונקי ראו כאן.

19. איזה מטבע לשון מנוגד למטבע 'אבד עליו כלח'?

א. לא נס לחו
ב. אין לו אח ורע
ג. היה לו לזרא
ד. חסר לסורו
אבד עליו כלח פירושו 'התיישן מאוד', 'עבר זמנו'. מטבע הלשון מבוסס על ההסבר המקובל לכתוב "עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח" (איוב ל, ב; למילה כֶּלַח עצמה הוצעו כל מיני פירושים: כוח, רעננות, קציר ועוד). מטבע הלשון לא נס לחו מקורו בכתוב על משה רבנו אשר בעת מותו בן מאה ועשרים שנה "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (דברים לד, ז). את הצירוף "לא נס לֵחֹה" מקובל לפרש 'לא איבד את רעננותו', 'נשאר במלוא כוחו ומרצו'. לֵחַ משמעו כנראה לחלוחית, רעננות.

20. איזה מטבע לשון אינו מבוסס על המילה דַּי (מספיק)?

א. לֹא בִּכְדִי
ב. בְּדֵי עָמָל
ג. לְמַדַּי
ד. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ
כְּדִי היא מילה ארמית אשר נוצרה כנראה מקיצור המילה כְּדִיב, מקבילתה של המילה העברית כָּזָב. להרחבה

21. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

א. מבלי משים
ב. בהיסח הדעת
ג. בשום שכל
ד. כלאחר יד
בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא". 'שׂוֹם' היא צורת מקור של הפועל שָׂם, וכפירושו של ר' אברהם אבן־עזרא לפסוק: "שָׂמוּ שִׂכְלָם להבין במקרא". שאר המטבעות עניינם 'בלי כוונה', 'כבדך אגב', 'בחוסר תשומת לב'.

לכל הפתרונות

גרסה להדפסה

פתרונות להדפסה