קושיות לשולחן הסדר

לחצו להצגת הפתרון.

1. לקראת חג הפסח רבים מקרצפים את הארונות במְשׁוּפָה. מהי משופה?

הצג תשובה
משופה היא כרית לניקוי כלים הידועה בשמות שונים: "ברזלית", "ננס", "צמר פלדה" ועוד. במשופה משפשפים, מקרצפים ומצחצחים.

2. איזה צומת (כיום מחלף) קיבל את שמו מצורה דקדוקית מיוחדת בהגדה?

הצג תשובה
צומת מסובים (כיום מחלף מסובים) קיבל את שמו מן המסופר בהגדה: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה". מְסֻבִּין – צורה אחרת של מְסִבִּין (מְסִבִּים), כלומר יושבים בהסבה.

3. 10 המכות, 10 הדיברות – איך אומרים במילים?

הצג תשובה
עשר המכות (מכה – נקבה), עשרת הדיברות (דיבר – זכר).

4. שלוש רגלים או שלושה רגלים?

הצג תשובה
שני הצירופים טובים ותקניים: 'שלוש רגלים' על פי הכתוב בתורה "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" ו'שלושה רגלים' על פי ספרות חז"ל. בתורה 'שלוש רגלים' הן 'שלוש פעמים', ואילו אצל חז"ל המילה רֶגֶל מציינת את החג עצמו, ובמשמעות זו מינה זכר.

5. "ויבן ערי מסכנות לפרעה" – מה הן ערי מסכנות?

הצג תשובה
ערי מסכנות הן ערי אוצרות, מחסנים. המילה מסכנות היא ככל הנראה המילה האכדית maškantum שמשמעה מחסן, בית אוצר (מן הפועל šakānum 'הניח במקום').

6. דרור, חופש, חופשה, חירות – איזו מן המילים נזכרת בהגדה?

הצג תשובה
מכל המילים האלה רק המילה חירות נזכרת בהגדה: "הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת". המילה חירות נשאלה ללשוננו מן הארמית בתקופת חז"ל. שורש המילה הוא חר"ר, ומכאן גם 'בן חורין (חֹר פירושו 'אציל', 'אדם חופשי'). גם הפועל שִׁחְרֵר גזור מן השורש חר"ר.

7. מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'?

הצג תשובה
הסנדוויץ' האנגלי מקורו בשם אדם: הלורד מסנדוויץ' שהיה מהמר כפייתי ואכל כריכים כדי שלא לחדול מהימוריו. בהגדה של פסח מסופר על מאכל דומה שאכל הלל הזקן: "היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד". מן ה"כורך" של הלל קיבל הסנדוויץ' העברי את שמו כָּרִיךְ.

8. מתניים – זכר או נקבה? ואיך זה קשור לסיפור יציאת מצרים?

הצג תשובה
מתניים – זכר, כמו שאנו מוצאים בציווי אכילת הפסח בסיפור יציאת מצרים: "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַה'"

9. "וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא… וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד" – מדוע לא כתוב "ותשם בה את התינוק"?

הצג תשובה
המילה תִּינוֹק – מן השורש ינ"ק – מקורה בלשון חז"ל, והיא מקבילה למילה המקראית יֶלֶד. לכן אפשר למצוא במקרא שגם תינוק קטן כמו משה בתיבה נקרא ילד (ואף נַעַר), ולעומת זאת בספרות חז"ל גם פעוֹט או ילד נקרא תינוק, כגון 'תינוקות של בית רבן' – הילדים הרכים הלומדים תורה.

10. מהו טַפְסָר בהגדה ומהו טפסר בימינו?

הצג תשובה
טַפְסָר או טִפְסָר הוא תואר פקידות אשורי אשר ציין את ראש הסופרים. הטפסר נזכר בתנ"ך פעמיים – בספר ירמיהו ובספר נחום. בהגדה של פסח "טפסרים" הוא כינוי למלאכים: "טַפְסְרָיו יֹאמְרוּ לוֹ לְךָ וּלְךָ". בימינו המילה טַפְסָר משמשת לציון הדרגות הבכירות בשירות הכבאות וההצלה.

11. הגאלת כלים או הגעלת כלים?

הצג תשובה
הגעלת כלים. בספרות חז"ל השורש גע"ל מציין טיהור וניקיון. יש הסוברים שמדובר באותו השורש המוכר מן המקרא במשמע מיאוס, כגון "הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ" (ירמיהו). לפי דעה זו נולד משמע הטיהור ממשמע המיאוס: סילוק הדבר המאוס (כמו הקשר בין חֵטְא ובין הפועל חִטֵּא – 'ניקה', 'טיהר').

12. "הכהה את שיניו" או "הקהה את שיניו"?

הצג תשובה
הקהה את שיניו – מן קֵהֶה 'ההפך מחד' (כמו זווית קהה, קהות חושים).

13. למה אומרים "את פתח לו" ולא "אתה פתח לו"?

הצג תשובה
בספרות חז"ל רגיל כינוי הנוכח אַתְּ במקום אַתָּה על דרך הארמית. גם בתנ"ך מצוי מעט הכינוי הזה, למשל: "וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג" (במדבר יא, טו).

14. מה פירוש המשפט "מלמד שהיו ישראל מצוינים שם"?

הצג תשובה
מלמד שהיו ישראל מצוינים שם [במצרים]" – מסומנים, נבדלים. המשמעות היסודית של צִיּוּן היא סימן, כגון 'נקודת ציון', 'ציון דרך'. משמעות זו מקורה בתנ"ך, כגון בירמיהו: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים, שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים".

15. "כְּמָה שנאמר" או "כְּמוֹ שנאמר"?

הצג תשובה
בהגדות רבות, ובייחוד בהגדות אשכנזיות, בא לפני ציטוטי הפסוקים הביטוי "כְּמָה שנאמר" – לעומת "כְּמוֹ שנאמר"' בהגדות אחרות. שני הביטויים טובים וזהים במשמעם. הביטוי "כְּמָה ש" הוא על דרך הארמית ותיעודו קדום יותר.

16. מצה זוּ או מצה זוֹ?

הצג תשובה
כינוי הרמז הרגיל לנקבה הוא זוֹ בחולם, אך במסורת אשכנז הכינוי הוא זוּ בשורוק. ההגייה הזאת מוכרת מן ההגדה של פסח ("מצה זוּ") ומנוסח הקידושין ("בטבעת זוּ"). רוב מתקני הלשון ממליצים להגות זוֹ בחולם: ילדה זוֹ, מצה זוֹ, לא זוֹ אף זוֹ. אך מי שמסורת אבותיו היא זוּ בשורוק יכול כמובן לדבוק בה, ודאי בהקשר המסורתי של קריאת ההגדה.

17. "על שׁוּם מה" – מה פירוש המילה שום כאן?

הצג תשובה
בספרות חז"ל המילה שׁוּם היא צורה אחרת של המילה שֵׁם. כלומר הפירוש המילולי של "על שום מה" הוא "על שם מה". יש הרואים בצורה שׁוּם השפעה ארמית ויש הסוברים כי התנועה השתנתה מ-e ל-u בהשפעת העיצור השפתי מ"ם. ואולי השפיעו שני הגורמים.

18. האם בשיר 'חד גדיא' אבא קנה את הגדי או מכר אותו?

הצג תשובה
יש שתי גרסאות: "דִּזְבַן אַבָּא" או "דְּזַבֵּן אַבָּא". זְבַן פירושו 'קנה', ואילו זַבֵּן פירושו 'מכר'. מן השורש הארמי זב"ן נוצר שם המקצוע זַבָּן – מוכר בחנות.

לכל הפתרונות

גרסה להדפסה

פתרונות להדפסה