חידון לחג הפסח

לחצו על התשובה הנכונה ותגלו אם צדקתם.

1. מה המשמע המקורי של המילה אָבִיב?

א. קיץ, עונת היובש
ב. תבואה לפני הבשלתה
ג. צוף מתוק של פרחים
המילה אביב קרובה למילה אֵב – צמח צעיר ורענן, המוכרת למשל מן הצירוף אִבֵּי הנחל. המשמעות המקורית של 'חודש האביב' היא החודש שבו התבואה מבשילה.

2. מה המשמעות המילולית של "כל דכפין"?

א. כל אחד
ב. כל מי שרוצה
ג. כל מי שרעב
השורש הארמי כפ"ן מוכר מן המילה המליצית כָּפָן – 'רָעָב'. בימינו הביטוי "כל דכפין" משמש במשמע 'כל מי שרוצה', 'כל המעוניין'.

3. איזו מילה אינה זהה בשורשה למילה הַגָּדָה?

א. אֲגֻדָּה
ב. אַגָּדָה
ג. נָגִיד
המילים הַגָּדָה, אַגָּדָה ונָגִיד שורשן נג"ד, ואילו המילה אֲגֻדָּה שורשה אג"ד. הַגָּדָה ואַגָּדָה הן ביסודן שתי צורות של אותה המילה: שם פעולה של הפועל הִגִּיד.

4. באיזו שפה כתובה ההגדה?

א. חצייה עברית וחצייה ארמית
ב. רובה עברית ומיעוטה ארמית
ג. רובה ארמית ומיעוטה עברית
אף שההגדה מזוהה אצל רבים עם השפה הארמית, רובה המוחלט עברי. רק שני קטעים ארמיים ממש: הפתיחה "הא לחמא עניא" והפיוט העממי המאוחר "חד גדיא". עוד יש מעט ארמית בסופו של "אחד מי יודע".

5. ליל הסדר – איזו מילה אינה קשורה למילה סֵדֶר?

א. מִסְדָּר
ב. שְׂדֵרָה
ג. שִׁדְרָה
המילה המקראית שְׂדֵרָה מציינת שורה סדורה של עצים או של חיילים, והיא משמרת את הכתיב הקדום של השורש סד"ר – בשי"ן שמאלית. המילה שִׁדְרָה קשורה כנראה לשורש שז"ר.

6. איזה שם עצם מופיע בהגדה במין דקדוקי אחר מן הרגיל כיום?

א. זרוע
ב. כוס
ג. מופת
בלשון המקרא ובימינו המילה כוס מינה נקבה: כוס גדולה, כוס חדשה. לעומת זאת בספרות חז"ל, ובעקבות זאת בהגדה של פסח, מינה זכר: "מוזגין כוס ראשון".

7. בין אילו שתי מילים אין קשר גיזרוני (קשר של השורש)?

א. שִׁחְרוּר ושַׁחְרוּר
ב. שִׁעְבּוּד ועַבְדוּת
ג. חֵרוּת ו(בן) חֹרִין
שִׁחְרוּר – במקור מן השורש חר"ר, כמו המילים חירות וחורין ('בן חורין'). שַׁחְרוּר – הציפור קרויה כך על שום צבעה השחור.

8. איזו משמעות הציע ביאליק לתת למילה חרוסת בעברית החדשה?

א. פודינג
ב. קומפוט
ג. סלט
מן המילה חֲרֹסֶת הציע ביאליק לגזור את מַחֲרֹסֶת – קערה לסלט. ועד הלשון קבע דווקא מילה אחרת לסלט – מְלוּחִית (מקור השם סלט בלטינית sal 'מלח'), אך גם חלופה זו לא נקלטה וכיום סלט הוא פשוט סלט.

9. איזה ביטוי אינו קשור לסיפור יציאת מצרים?

א. מי שמך?
ב. היה לו לפה
ג. עבד נרצע
"מי שמך לאיש שר ושופט עלינו" – מדברי האיש שמשה נזף בו על שהכה את רעהו. "היה לו לפה" – על פי דברי ה' למשה על אהרן "הוא יהיה לך לפה". עבד נרצע – מדיני עבד עברי בפרשת משפטים.

10. מה מקור המילה אפיקומן?

א. מן המילה היוונית epikomon שמשמעה 'אל ההילולה'
ב. מן הצירוף הארמי 'אפיקו מאני' שמשמעו 'הוציאו כליכם'
ג. מן הצירוף הארמי 'אפיקו מָן' שמשמעו 'הוציאו אוכל' (כלומר הוציאו את המצה)
היוונים נהגו להתהולל לאחר המשתה, לעבור מבית לבית ולחלק דברי מתיקה. נגד זה נקבע שלא לסיים את הסעודה באפיקומן אלא במצה, לחם עוני. לימים לא הובנה המילה וניתנו לה הסברים על פי הארמית.

11. איך אומרים בעברית קניידלך?

א. קציצות
ב. כיסנים
ג. כופתאות
המילה כֻּפְתָּה (בלי ניקוד כופתה) חודשה כנראה על פי המילה כֹּפֶת המציינת בין השאר גוש קשה: "בצק שעשאו כופת" (ירושלמי פסחים).

12. מה הבניין של הפועל מסובין?

א. הפעיל
ב. הופעל
ג. פועל
צורת הפועל המיוחדת מְסֻבִּין התגלגלה מן הצורה מְסִבִּין (מְסִבִּים) בניין הפעיל. שינוי התנועה מ-i ל-u חל כנראה בהשפעת העיצור השפתי ב'.

13. באיזו שורה בשיר 'אחד מי יודע' יש בעיה דקדוקית?

א. אחד עשר כוכביא
ב. שנים עשר שבטיא
ג. שלושה עשר מידייא
המילה מידה היא ממין נקבה, ובכל זאת שרים "שלושה עשר" בזכר – בהשפעת המספרים שבשורות הקודמות. המילה מידיא איננה מילה ארמית אמתית אלא מילה מלאכותית שנוצרה לצורך השיר.

14. איזה ביטוי איננו לקוח מן ההגדה של פסח?

א. כפר בעיקר
ב. בדחילו ורחימו
ג. בכבודו ובעצמו
על הבן הרשע נאמר: "לפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר". על הכתוב "ויוציאנו ה' ממצרים" נאמר: "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו".

15. מתי החלו לאחל "חג שמח"?

א. בתקופת חז"ל
ב. בימי הביניים
ג. בעת החדשה
הברכה "חג שמח" נוצרה בעת החדשה בהשפעת היידיש והגרמנית ובזיקה לכתוב "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". הברכה המסורתית לחגים היא "מועדים לשמחה" ובמקצת העדות מאחלים גם "תזכו לשנים רבות".

לכל הפתרונות

גרסה להדפסה

פתרונות להדפסה