חידון יישובים

לכבוד יום העצמאות – שני חידונים על שמות יישובים בארץ.
לחצו על התשובה הנכונה לדעתכם ותוכלו לראות אם צדקתם.
בתחתית הדף תמצאו קישור לפתרונות המלאים ולהרחבות.

חלק ראשון: למה נקרא היישוב בשמו?

לפניכם שמות של יישובים ושלושה הסברים אפשריים למקור השם. בכל אחד מהם רק הסבר אחד נכון – חוץ מיישוב אחד שבו כל התשובות נכונות.

1. בּוּרְגְּתָה (מושב בשרון)

א. מדובר בשם היסטורי של יישוב שהיה במקום בתקופת התלמוד.
ב. היישוב נקרא על שם המשפחה הראשונה שהתיישבה במקום.
ג. היישוב נקרא על שמם של שִׂיחֵי הבורגתה האופייניים לאזור.
מדובר בשם היסטורי של יישוב שהיה במקום בתקופת התלמוד.
העיר בורגתא נזכרת בתלמוד הירושלמי (עבודה זרה ה:ד, מד ע"ד). בתלמוד הבבלי המקום נקרא ברקתא. יש המזהים את היישוב הקדום עם בורג' אל-עתות הסמוכה ליישוב בן ימינו. את השם בורגתא יש הקושרים למילה הרומית burgus – 'מבצר', 'מגדל צופים קטן'.

2. בְּנֵי רְאֵם (ליד צומת ראם – מסמיה)

א. היישוב הוקם בימי מלחמת העצמאות ושמו מבטא עצמה: "וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח".
ב. היישוב נקרא על שמו של הרב אליעזר מאיר (רא"ם) ליפשיץ – מראשי תנועת "המזרחי".
ג. היישוב נקרא על שמו הרב אברהם מרדכי (רא"ם) אלתר – האדמו"ר השלישי של חסידות גור.
היישוב נקרא על שמו הרב אברהם מרדכי (רא"ם) אלתר – האדמו"ר השלישי של חסידות גור.
את היישוב הקימה תנועת פועלי אגודת ישראל. הצירוף 'בני ראם' הוא בהשראת הכתוב "וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים" (תהלים כט, ו).

3. בָּצְרָה (מושב ליד רעננה)

א. מקום היישוב מזוהה עם העיר בָּצְרָה הנזכרת בתנ"ך: "וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה".
ב. השם בָּצְרָה נגזר מפעולת בציר הענבים על שם הכרמים שניטעו באזור עם הקמת היישוב.
ג. היישוב הוא על שם העיר בַּצְרַה שבעיראק שבה לחמו מתיישביו הראשונים כחיילים בצבא הבריטי.
היישוב הוא על שם העיר בַּצְרַה שבעיראק שבה לחמו מתיישביו הראשונים כחיילים בצבא הבריטי.
צורת השם העברית נקבעה על פי השם המקראי בָּצְרָה – עיר באדום. הקמץ בבי"ת הוא קמץ קטן, כלומר ההגייה התקנית היא בתנועת o. ואולם ההגייה הרווחת היא "בַּצְרָה" – בתנועת a.

4. הוֹדִיָּה (מושב ליד אשקלון)

א. היישוב נקרא על שם הודו – ארץ מוצאם של מתיישביו הראשונים.
ב. היישוב נקרא על שם הוֹדִיָּה המקראי, מצאצאי כלב בן יפונה, שנחלתו הייתה באזור זה.
ג. שם היישוב סמלי – הודיה לאל, ביטוי לרגשותיהם של העולים שיישבו את המקום.
היישוב נקרא על שם הודו – ארץ מוצאם של מתיישביו הראשונים.
הניקוד הוא על פי השם הפרטי המקראי הוֹדִיָּה – מצאצאי כלב בן יפונה.

5. הַר אֲדָר (בהרי ירושלים)

א. היישוב עלה לקרקע בראש חודש אדר ומכאן שמו.
ב. היישוב נקרא על שם גבעת הרָדאר שעליה הוא הוקם.
ג. שמו של היישוב ניתן לו בהשראת ח'ירבת א-דר הסמוכה.
היישוב נקרא על שם גבעת הרָדאר שעליה הוא הוקם.
הגבעה נקראת גבעת הרָאדר על שום המכ"ם שהציבו עליה הבריטים בזמן מלחמת העולם השנייה.

6. טְבֶרְיָה

א. העיר נקראת על שם טיבריוס קיסר רומי.
ב. העיר נקראת על שום מיקומה המרכזי – בטבורה של ארץ ישראל.
ג. שם העיר ממזג את המילים 'טוב' ו'ראייה' – על שום יופייה של הכינרת.
העיר נקראת על שם טיבריוס קיסר רומי.
שני ההסברים האחרים שהובאו בחידון הם מדרשים של חז"ל על שם המקום: "ולמה נקרא שמה טבריא? שיושבת בטבורה של ארץ ישראל. רבא אמר: רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא? שטובה ראייתה" (בבלי מגילה ו ע"א).

7. יָגוּר (קיבוץ ליד חיפה)

א. שם הקיבוץ מבוסס על הכתוב בתהלים "מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ".
ב. שם הקיבוץ מבטא עצמה ככתוב "מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ [=ייראו] כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל".
ג. מדובר במתן צורה עברית לשמו הערבי של המקום – יאג'ור.
מדובר במתן צורה עברית לשמו הערבי של המקום – יאג'ור.

8. מִגְדַּל הָעֵמֶק

א. העיר נקראת על שם המגדל הגבוה שבה הנראה למרחוק ברחבי עמק יזרעאל.
ב. שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל.
ג. השם הסמלי מבטא את היות העיר מרכזו של עמק יזרעאל, כמגדל שאליו נישאות העיניים.
שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל. יש גרעין של אמת גם בתשובות האחרות – שכן העיר שוכנת על גבעה גבוהה ונראית ממקומות רבים בעמק. כמו כן כעשרים שנה אחרי ייסודה הוקם בה מגדל גבוה הנשקף מכל הסביבה, והוא אף שולב בסמל העיר.

9. מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל (בית ספר חקלאי ליד חולון)

א. השם ניתן למקום בעקבות דברי הנביא ירמיהו "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה".
ב. שם המקום ניתן לו בהשראת שני המקוואות העתיקים והמשומרים היטב שנמצאו בקרבתו.
ג. הצירוף המקראי "מקווה ישראל" נבחר לשם המקום על שם הבעל שם-טוב – ר' ישראל בן אליעזר.
השם ניתן למקום בעקבות דברי הנביא ירמיהו "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה".
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא כינוי לאלוהי ישראל המביע את היותו מקור התקווה של העם.
הצירוף מופיע פעמיים בספר ירמיהו: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" (יד, ח); "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת ה'" (יז, יג). בפסוק השני יש משחק במשמעות הכפולה של המילה 'מקווה' – תקווה וגם מקור מים.
בדומה למקווה ישראל (הוקם בשנת 1870), גם שם המושבה פתח תקווה (הוקמה ב-1878) הוא צירוף מקראי המבטא תקווה: "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (הושע ב, יז).

10. קִרְיַת מַלְאָכִי

א. העיר נקראת על שם הנביא מלאכי שניבא בימי שיבת ציון – סמל לתקומת ישראל בארצו.
ב. העיר נקראת בשמו של יישוב יהודי שהיה באזור על פי ספר יהודית (מן הספרים החיצוניים).
ג. שמה של העיר הוא מחווה לעיר האמריקנית לוס אנג'לס.
שמה של העיר הוא מחווה לעיר האמריקנית לוס אנג'לס.
הקהילה היהודית בלוס אנג'לס תרמה רבות להקמת העיר. בדומה לכך שם היישוב מֵי עַמִּי שבאזור נחל עירון הוא מחווה לקהילה היהודית במיאמי שתרמה להקמת המקום.

11. רְחוֹבוֹת

א. העיר נקראת על שם החיבור "רחובות הנהר" מאת הרב המקובל שלום בן יצחק מזרחי שרעבי.
ב. שם העיר הוא בהשראת נבואת זכריה: "וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ". שם זה מסמל תקווה ליצירת חיים עבריים שוקקים בארץ ישראל.
ג. העיר נקראת כשם אחת הבארות שחפר יצחק ככתוב: "וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת… וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ".
העיר נקראת כשם אחת הבארות שחפר יצחק ככתוב: "וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת… וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ".
עדות מלבבת על האספה שבה נבחר שם המושבה התפרסמה בספר הזיכרונות של איש העלייה הראשונה יחיאל מיכל פוחצ'בסקי – ראו כאן (מתוך הספר מהתם להכא – סיפור חיים של עובד אחד בעריכת אסנת ארבל, ירושלים תשע"ג. אנחנו מודים להוצאת יד בן-צבי על מתן הרשות לפרסם את הקטע).

12. רַהַט

א. העיר נקראת רַהַט – שוקת להשקיית הצאן – על שום עדרי הצאן של המתיישבים הבדואים.
ב. שמה של העיר הוא ראשי תיבות של שמות שלושת השבטים שהתיישבו בה עם הקמתה.
ג. שמה של העיר הוא צורה עברית למילה הערבית רַהְט שפירושה חבורה, משפחה.
העיר נקראת רַהַט – שוקת להשקיית הצאן – על שום עדרי הצאן של המתיישבים הבדואים.

13. רִשְׁפּוֹן (ליד הרצלייה)

א. השם רשפון גזור משמה של הדמות המיתולוגית 'רשף': "וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף" (איוב ה, ז).
ב. השם רשפון הוא על פי השם הערבי ארסוף המשמר שם קדום של יישוב שהיה בקרבת מקום.
ג. השם רשפון הוא מקבילה עברית לשם העיר הקדומה אפולוניה שהייתה בקרבת מקום.
כל האפשרויות נכונות:
השם הערבי ארסוף משמר שם של יישוב קדום שנקרא על שם האל הכנעני רֶשֶׁף. בתקופה ההלניסטית שונה שם המקום לאפולוניה – על שם האל היווני אפולו (אפולון) המקביל בתכונותיו לאל הכנעני הזה. היישוב רשפון נקרא על שם כל אלו.

14. שְׁלוֹמִי

א. היישוב הסמוך לגבול עם לבנון נקרא בשם המסמל את השאיפה לשלום.
ב. היישוב, המצוי בנחלת אשר, קרוי על שם אביו של נשיא שבט אשר (במדבר לד, כז).
ג. השם שלומי הוא שם סמלי על פי פסוק מנבואת הנחמה: "וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט" (ישעיהו נד, י).
היישוב, המצוי בנחלת אשר, קרוי על שם אביו של נשיא שבט אשר (במדבר לד, כז).
הפסוק: "וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי". במקום אחר בנחלת אשר הקדומה הוקם באותה השנה – 1950 – מושב העובדים אחיהוד, ועל שמו גם צומת אחיהוד.

15. תְּאַשּׁוּר (מושב מצפון לאופקים)

א. השם ניתן על פי פסוק מישעיהו: "…אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו".
ב. שם הצמח תאשור מזכיר בצלילו שם של יישוב קדום שנמצא באזור.
ג. תאשור הוא שם סמלי מן השורש אש"ר המציין חוזק ויציבות.
השם ניתן על פי פסוק מישעיהו: "…אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (מא, יט).
שמות היישובים הסמוכים – ברוש ותדהר – לקוחים גם הם מפסוק זה, ואת שלושתם מכנים "מושבי יחדיו" בעקבות הפסוק. שלושה יישובים אחרים באזור – גִּילַת, תִּפְרַח ורַנֵּן – קרויים גם הם על פי פסוק מישעיהו: "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן" (לה, ב).

16. תֵּל אָבִיב

א. שם העיר, כשם המקום בבבל שאליו הגיעו הגולים מיהודה בימי הבית הראשון (יחזקאל ג, טו), הוא קריאה סמלית ליהודי הגולה לעלות לארץ.
ב. בצירוף המקראי 'תל אביב' השתמש נחום סוקולוב לתרגום שם ספרו של הרצל 'אלטנוילנד'. בעקבות זאת נבחר צירוף זה, המשלב ישן וחדש, לשמה של העיר העברית הראשונה.
ג. הצירוף המקראי 'תל אביב' נבחר לשם המקום בשל דמיונו למילה המקראית תַּלְאוּבוֹת המציינת חום רב – כמזג האוויר שבו נתקלו העולים הראשונים בהגיעם לנמל יפו.
בצירוף המקראי 'תל אביב' השתמש נחום סוקולוב לתרגום שם ספרו של הרצל 'אלטנוילנד'. בעקבות זאת נבחר צירוף זה, המשלב ישן וחדש, לשמה של העיר העברית הראשונה.
פירוש השם 'אלטנוילנד' הוא 'ארץ ישנה חדשה'. נחום סוקולוב תרגם זאת בצירוף המקראי תֵּל אָבִיב – 'תל' מסמל דבר ישן ו'אביב' מסמל חידוש ורעננות. תֵּל אָבִיב המקראית היא מקום בבבל שאליו הגיעו גולים מיהודה: "וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר" (יחזקאל ג, טו).

חלק שני: מה ההגייה הנכונה?

  • חוֹלוֹן / חוּלוֹן
    העיר קרויה בשמה של עיר בנחלת שבט יהודה הנזכרת בספר יהושע, כגון: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ… וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ" (כא, יג–טו). שם עתיק זה ניתן לעיר השוכנת מדרום לתל אביב שנבנתה על שטח של חוֹלוֹת נודדים. שם זה דומה לשם העיר רַמְלָה, שם ערבי הגזור מן רַמְל, חול בערבית.
  • חַיְפָה / חֵיפָה
    העיר חיפה נזכרת בספרות חז"ל (למשל בבלי שבת כו ע"א). ההגייה המקובלת במסורות הידועות לנו היא חֵיפָה בצירי, ולכן זו ההגייה התקנית גם בעברית בת ימינו. חַיְפָה הוא השם הערבי של העיר.
  • יָהוּד / יְהוּד
    מקור השם בתיאור נחלת דן בספר יהושע: "וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן" (יהושע יט, מה). ואכן יהוד שוכנת בגוש דן בסמוך לבני ברק, ואף יש יישוב בשם גת רימון באזור זה.
    הניקוד ויהוד מלמד שהיו"ד מנוקדת בשווא. כך גם הניקוד וִירושלים.
  • יָטְבְתָה / יָטְבָתָה
    מקור השם בתנ"ך: "מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם" (דברים י, ז). שם המקום הנזכר בפסוק זה הוא ככל הנראה יָטְבַת, והוא בא כאן בתוספת ה"א המגמה (כמו מצרימָה = למצרים). על כן הגיית השם התקנית היא בהטעמת מלעיל (בהברה "בָ"). הקמץ ביו"ד הוא קמץ קטן, כלומר הוא נהגה בתנועת o.
  • יְסוֹד הַמַּעֲלָה / יְסוּד הַמַּעֲלָה
    מקור השם בתנ"ך: "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל…" (עזרא ז, ט) – כלומר זמן תחילת העלייה מבבל.
  • יְרֹחָם / יְרֻחָם
    העיר נזכרת ברשימת הערים שכבש שישק מלך מצרים, ושמה השתמר בשמות הערביים 'תל רחמה' ו'ביר רחמה'. הניקוד נקבע על פי השם הפרטי יְרֹחָם המופיע בתנ"ך כמה פעמים.
  • כְּפַר סָבָא / כְּפַר סַבָּא
    העיר נקראת על שם יישוב הנזכר בספרות חז"ל (תוספתא נידה ח, ה; בבלי נידה סא ע"א). המילה סָבָא שבשם הקדום היא מילה ארמית המוטעמת בהברתה האחרונה, ופירושה 'הסב'. השם אף נזכר בכתביו היווניים של יוסף בן מתתיהו בכתיב Καφαρσαβα – בלא הכפלת האות בטא (β).
    המילה סָבָא נהגית במלרע (ההטעמה בבי"ת).
  • מִכְמָשׁ / מִכְמָשׂ
    מקור השם בתנ"ך: "וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל… וַיַּחֲנוּ בְמִכְמָשׂ קִדְמַת בֵּית אָוֶן" (שמואל א יג, ה). יש הקושרים את שם המקום לשורש כמ"שׂ / כמ"ס המציין מסתור (כמו שם התואר כָּמוּס).
  • מַעֲלֵה אֱדוֹמִים / מַעֲלֵה אֲדֻמִּים
    מקור השם בתנ"ך: "וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל" (יהושע טו, ז). ככל הנראה מקור השם בצבען האדום-בהיר של האבנים במקום. אין לשם המקום שום קשר לאֱדוֹם.
  • נָצְרַת / נָצֶרֶת
    שמה הרשמי של העיר הוא נָצְרַת, וכך גם נָצְרַת עִלִּית. על פי המתועד בעברית, ובפרט בפיוט הארץ-ישראלי הקדום, מקובל לשקול את שם העיר נָצְרַת במשקל השמות צָרְפַת, אָסְנַת, בָּשְׂמַת (בקמץ גדול ובשווא נע). כך המליץ ועד הלשון וכך ממליצה האקדמיה. מכל מקום גם להגייה נָצֶרֶת יש יסודות קדומים.
  • קִרְיַת שְׁמוֹנֶה / קִרְיַת שְׁמוֹנָה
    העיר נקראת על שמם של שְׁמוֹנָה אנשים, יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו שנפלו בתל חי הסמוכה בי"א באדר תר"ף (1920).
  • שְׂדֵרוֹת / שְׁדֵרוֹת
    שׂדרות נוסדה כמַעְבֶּרֶת עולים בשנת תשט"ו (1955), ונקראה כך על שם מפעל נטיעה של שׂדרות אילנות לאורך הכבישים בסביבות העיר ובמקומות נוספים. המילה שְׂדֵרָה נהגית בשׂי"ן שמאלית, והיא קשורה למילה סֵדֶר (להרחבה).
  • תָּרוּם / תָּרוֹם
    היישוב תרום והיישוב הסמוך לו תעוז קיבלו את שמם מן הכתוב: "לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ" (תהלים פט, יד). ההגייה הרווחת "תָּרוֹם" נוצרה מן הסתם בשפעת "תָּעֹז".

 

לכל הפתרונות