שאול טשרניחובסקי

Tshernichovskyשאול טשרניחובסקי (תרל"ה–תש"ד, 1875–1943) נולד בכפר מיכאילובקה שבדרום האימפריה הרוסית על גבול חצי האי קרים (כיום באוקראינה) בי"ט באב תרל"ה (1875). בילדותו התחנך בבית הוריו ובחדר מתוקן ואחר כך בבית ספר רוסי. כשהיה בן ארבע-עשרה נשלח לאודסה ולמד שם בבית ספר תיכון יהודי ואחר כך בבית ספר תיכון ממשלתי, ורכש ידע בשפות רבות: צרפתית, אנגלית, גרמנית, לטינית ויוונית. באודסה הוא התקרב לפעילות הציונית והושפע במיוחד מסיפורי מנדלי מוכר ספרים ומשירת ביאליק. ב-1892 התחיל לפרסם שירים בכתבי עת עבריים, ובתרנ"ט (1898) ראה אור קובץ שיריו "חזיונות ומנגינות א".
בשנים 1899–1906 למד טשרניחובסקי רפואה ומדעי הטבע בהיידלברג שבגרמניה ובלוזאן שבשווייץ. בד בבד העמיק בספרות העולם והתקרב ליצירתו של גתה ולמשנתו של ניטשה. הוא שב לרוסיה אך התקשה למצוא משרה קבועה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שירת כרופא בצבא רוסיה.
אחרי המלחמה התיישב באודסה והתקיים בה בדוחק כרופא עד צאתו מרוסיה ב-1922. בשנים אלו עסק בתרגום לעברית יצירות מיוונית ומאנגלית, ובהן המשתה לאפלטון וספר איליאס (איליאדה) להומרוס.
הוא ניסה ללא הצלחה למצוא משרה כרופא בארץ ישראל, ומשנכשל בכך התיישב בברלין והתקיים בדוחק מעבודתו הספרותית, ובעיקר התמסר לתרגום. באותה תקופה כתב כמה משיריו הציוניים, ובהם "אומרים ישנה ארץ".
ב-1931 הזמין ועד הלשון את טשרניחובסקי לערוך את ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע על פי חומר שאסף ד"ר מזיא, וכך התאפשרה עלייתו לארץ. כשהסתיימה עריכת המילון התמנה לרופא של בתי הספר העירוניים בתל אביב. בשנת תרפ"ו (1936) עבר לירושלים ובה מת בט"ו בתשרי תש"ד (1943).

מתרגומיו: איליאדה ואודיסאה להומרוס, רינקה שועל לגתה, החולה בעיניו (החולה המדומה) למולייר, הלילה השניים-עשר ומקבת לשייקספיר, אדיפוס המלך לסופוקלס, עלילות גלגמש. מיצירותיו המקוריות: שירים לילדי ישראל, ספר האידיליות, המחזה בר-כוכבא (1924), ספר הבלדות, ראי אדמה, שלושים ושלושה סיפורים, כוכבי שמים רחוקים ועוד. כתביו כונסו עוד בחייו: כתבי שאול טשרניחובסקי בעשרה כרכים (1929–1932), כל שירי שאול טשרניחובסקי בכרך אחד (1937). כל כתבי שאול טשרניחובסקי יצאו לאור בשמונה כרכים בשנים 1990–2003.
טשרניחובסקי היה חתן פרס ביאליק לשנת 1941 ואזרח כבוד של העיר תל-אביב. עוד בחייו (1943) קבעה עיריית תל אביב את פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (הקיים עד היום), והוא הראשון שזכה בו על תרגום האודיסאה.

תרומתו לעבודת ועד הלשון ניכרת בעבודתן של ועדות המינוח המקצועיות למונחי אנטומיה, למונחי רפואה, לזואולוגיה, למונחי צבעים ולמונחי צמחים.

לשוננו לעם – מדור לענייני הלשון העברית (מתוך "שפה קמה")

שאול טשרניחובסקי נמנה עם הכותבים ל"לשוננו לעם – מדור לענייני הלשון העברית", שהתפרסם בגיליונות יום שישי של עיתון "הארץ" בקביעות החל בשנת תרצ"ג (1932) במשך למעלה מחמש עשרה שנים – עד שנת תש"ח. הוגה המדור ומייסדו היה חיים נחמן ביאליק, נשיא ועד הלשון עד מותו בשנת תרצ"ד, והוא אף העניק למדור את שמו. המדור שימש כתובת לשאלות ולהצעות של אנשים מרחבי הארץ. הם שאלו על מונחים, על שימושי לשון, על תרגום לעברית של מילים וביטויים, על דקדוק ועל משמעות של מילים.
עורכי המדור ערכו טורים קבועים, כתבו מאמרים, השיבו על שאלות, הביאו מהחלטות ועד הלשון, העירו בשולי מאמרים, הגיבו והתווכחו על דברים שפורסמו במדור או במקומות אחרים. כותבים רבים אחרים מילאו את טורי המדור במאמרים, בהצעות, בתגובות, בהערות ובשאלות, ויוצרים הגיבו על ביקורת שנמתחה על כתיבתם. אנחנו מביאים כאן מבחר מן הקטעים שטשרניחובסקי כתב למדור.

1937על משמר לשוננו – טעויות סופרים, א.א. פינשטין | י"א בסיוון תרצ"ז (21 במאי, 1937)
דוקא מפזר רגלים – תשובה למר א.א. פינשטין על דבריו ב"הארץ" | י"ח בסיוון תרצ"ז (28 במאי, 1937)

1939-1תשובה לשואל | ז' בשבט תרצ"ט (27 בינואר, 1939)
הערה – ד"ר ש. טשרניחובסקי | י"ד בשבט תרצ"ט (3 בפברואר, 1939)
דרמטי או דרמתי? – ד"ר שאול טשרניחובסקי | י"ט באדר תרצ"ט (10 במארס, 1939)

1939-2מדוע צלבנית? – ש. טשרניחובסקי | ג' בטבת ת"ש (15 בדצמבר, 1939)

עוד על הספר "שפה קמה"

מכּתבי טשרניחובסקי בענייני מינוח וחידושי מילים

שפתנו - לוגוכיצד בוראים טרמינולוגיה עברית? | "שפתנו", קובץ ב', תרפ"ג, עמ' 16-7

שפתנו - לוגושמות הצמחים |"שפתנו", קובץ א, תרפ"ב, עמ' 119-114

leshlogoפֶּרֶט מֻנָּחִים בְּתורת-הנִּתוח | לשוננו, כרך א' (ניסן תרפ"ח-ניסן תרפ"ט), עמ'  410-250

 

לקריאה נוספת

סמליל אקדםתהלים, הומרוס וטשרניחובסקי – על מקורה הלשוני של הסרעפת מאת תמר קציר (כץ) | אקדם 46, תשע"ב

סמליל לשוננו לעםקלוזנר על העברית של טשרניחובסקי מאת ראובן מירקין | לשוננו לעם מחזור ל, קונטרס ב, תשל"ט, עמ' 41-35