חיים הזז

באדיבות היד למורשת חיים הזז

באדיבות היד למורשת חיים הזז

חבר האקדמיה הסופר חיים הזז (תרנ"ח–תשל"ג, 1898–1973) נולד בסידרוביצ'י שבפלך קייב באוקראיינה, נדד בערי רוסיה בשנות מלחמת העולם הראשונה ובימי המהפכה. בשנת 1921 ברח מחצי האי קרים והגיע לקושטא. משם יצא לפריז, ובה חי כתשע שנים והחל מתמסר לעבודתו הספרותית. בשנת 1931 עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, ובה חי עד לפטירתו.
משנת 1923 התחילו להתפרסם סיפוריו בכתב העת "התקופה". מספריו: "ריחיים שבורים", "אבנים רותחות", "חגורת מזלות", "אבן שעות" (קובצי־סיפורים); "היושבת בגנים", "יעיש", "דלתות נחושת" (רומנים). המחזה "בקץ הימים", מפרי עטו, הועלה פעמיים בתיאטרון "הבימה". בשנת 1968 הוציא לאור מהדורה מתוקנת של כל כתביו בשנים עשר כרכים. לאחר פטירתו, הוציאה לאור אלמנתו, אביבה הזז, את קובץ הסיפורים "פעמון ורימון" ו"פרקי מהפכה", ומבחר דברי הגות בשם "משפט הגאולה".
הזז היה חתן פרס ביאליק פעמיים (תש"ב, תשל"א), היה הראשון שזכה בפרס ישראל לספרות (תשי"ג) ובעל אותות הוקרה נוספים ממוסדות אקדמיים בארץ ובעולם.

האקדמיה ללשון העברית מציינת ארבעים שנה לפטירתו של חיים הזז. לזכרו, אנחנו מביאים כאן לראשונה קטע מהספר מן היישוב ומן היער: עיוני לשון ברומן "בישוב של יער" מאת ברכה דלמצקי־פישלר בהשתתפות יחיאל קארה. הספר יראה אור בהוצאת האקדמיה בשנה הקרובה.

הספר "מן היישוב ומן היער" חוקר את לשונו של חיים הזז ברומן הביכורים שלו "בישוב של יער", שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר"ץ. ראשית הספר ב"מאמר מבוא" – תיאור נרחב של מערכת כלי הלשון הבונים את סגנון הרומן; המשכו ב"שער הביאורים" – קריאה מוערת ומבוארת בשלושה מפרקי הרומן; וסופו ב"שער החילופים" – השוואת הנוסח הראשון של שניים מפרקי הרומן עם נוסח מאוחר שלהם (משנת תשי"ד). שלושה אופני חקירה אלה קורעים חלון למעבדתו של הסופר ולניסוי הלשוני־הספרותי הנועז שערך ברומן אוונגרדי לא־גמור זה, הגדוש חומרים מן המקורות ומלשונות זרות, בוחן את גבולות השימוש בהם ומאתגר אותם ברוח המגמות הספרותיות המודרניסטיות.

חתימה

אברהם שאנן השווה את יערו של "בישוב של יער" ליערו של מנדלי וליערו של עגנון. וזה לשונו:

יערו של מנדלי הוא ניגודו של העולם היהודי; יערו של עגנון הוא אחד מגני העדן האבודים, החוזר עם הזכרונות ומצטייר באופק בעיקר בשעות מצוקה; יערו של הזז אינו מקור לחשבונות משכיליים־דידקטיים ואף לא עֵדן אבוד. היער מאכלס אנשים כדמותו ומנוגדים לדמותו – הוא השקט והשלוה שעל אף הסער והקאטאקליזם (שאנן, הספרות החדשה לזרמיה, ה, תל־אביב 1977, עמ' 136).

הדגם המשולש שהעמיד שאנן יפה גם ללשונו של הרומן "בישוב של יער", ואפשר לנסחו כך: מנדלי חתר להפוך את לשון המקורות מלשון של דְּרוּש ללשון של חיים, שהיא מטרה משכילית דידקטית; עגנון התרפק על לשון המקורות כעל גַּנְזַךְ של מטמונים אבודים ושיקע אותה בסיפוריו באהבה ויראה; ואילו הזז משך אליו בתנופה את לשונות העבר בד בבד עם סיגול אמיץ לתבניות החדשות של המחשבה והלשון ולאפשרויות הגלומות במפגש עם תרבויות ולשונות אחרות ובד בבד עם הערכה מחודשת של הערכים הסגנוניים.

בַּדו־שיח הידוע עם דוד בן־גוריון (שפירא, התנ"ך והזהות הישראלית, נספח 11; נדפס לראשונה בשנת 1962) הדגיש הזז את חשיבותה של ספרות מודרנית מקורית, שאף על פי שהיא צריכה להיות "המשך לספרות שקדמה לה" (שם, 144), בכל זאת "לא על התנ"ך ולא על התלמוד אנחנו עומדים אלא על תרבות עברית מודרנית" (שם, 147). דבריו מזכירים את קריאתו הנרגשת של י"ח ברנר שנים רבות קודם לכן:

לנו, העברים הבודדים, אומרים: מה העברית החדשה לכם? שובו אל התנ"ך! על זה עונה הקנאות היוצרת שלנו: הנה האות והמופת, כי עבריתנו החדשה, למרות היותה אי־מדוברת, חיה היא את חייה הקשים והמיוחדים לה לעצמה! הנה כתבינו, כתבי אינטליגנטים עבריים, שנוצרו מעומק חיי יחידי העם. הנה העברית החדשה שלנו לפניכם! (כל כתבי י. ח. ברנר, תל־אביב תשכ"א-תשכ"ז, ב, עמ' 308).

"נוסח משמע רשות־הרבים", ניסח הזז את השקפתו, "ההיפך מנוסח סגנון. סגנון מתיחס אחר הפרט, אחר תכונתו ואָפיוֹ ועולמו המיוחד לו. זו רשות היחיד היא" (משפט הגאולה, תל־אביב תשל"ז, עמ' 297–298). תקופה חדשה, צרכים חדשים ותביעות חדשות הציבו סתירה לפני הסופר האוונגרדי הצעיר הזז בשעת כתיבת הרומן הראשון שלו: מזה – אינדיווידואליזם לשוני ("סגנון", "רשות היחיד"), כתביעת המודרניזם, ומזה – לְשון ייחוס קיבוצית (קולקטיבית) והיסטורית ("נוסח", "רשות הרבים"), כמסורת הכתיבה העברית.

לשם השגת עצמאות אמנותית היה צריך הזז, כסופרים אחרים בני דורו, להתמודד עם שלוש לשונות סמכותיות: לשון המקורות, לשון יידיש ו"הנוסח" של מנדלי. הזז בחר בדרכים רדיקליות: דרך התמודדותו עם לשון המקורות הייתה באמצעות הגודש והחתירה למיצוי. הגודש מביא להתפרקות וההתפרקות מביאה לפורקן; עם היידיש התמודד באמצעות יציקה בוטה של צירופיה והעתקת תכונותיה הסמיוטיות לכלים עבריים; ואת ה"נוסח" המנדלאי שנקבע והתקבל בספרות העברית היטה ל"סגנון" אישי, עתיר דרכי ביטוי מקוריות.

"אי־אפשר להתפרנס משל העבר" אמר הזז בשנת 1957, "ישמרנו השם! הספרות אינה מקוה של מים עומדים. הספרות מעיין נובע מים חיים בכל עת ובכל שעה תמיד ואין פוסק" (משפט הגאולה, עמ' 46). ואכן, הזז העמיד את מקורותיו לרשות היצירה החדשה והתאימם לצרכיה בכישרון יוצר, והשינוי בתפקידם הספרותי הוליד לרוב שינויי תוכן וצורה רדיקליים.

ברשימתו "ח. הזז" שמעון הלקין מציין את "כחו המקורי בתכלית" של הזז, מונה את מרכיביו ומפליג בייחוד בשבח "כלי לשונו, המעורה כל כך במקורות ואף־על־פי־כן לעולם אינה נראית שואבת מן המקורות, אלא משאיבה רוח־חיים לתוך המרתפוֹת העבשים שבמקורות, משאילה להם יותר משהיא שואלת, ומעשירה את פסלתם יותר משהיא מתעשרת מזהבם" (עראי וקבע, ניו־יורק תש"ב, עמ' 160). דוגמאות אפשר למצוא למכביר בפרקים המוערים המובאים בספר זה.

הרומן "בישוב של יער" הוא אפוא בראש ובראשונה ספרות חדשה בעברית חדשה. השאילה הצפופה מן המקורות העבריים הכתובים אינה צעד שמרני. גם אין בה חיפוש מפלט במערכת "הבטוחה" (מבחינת הספרות) ו"הנכונה" (מבחינת הדקדוק). אדרבה, דְּלִיָּה מ"מעינות לשון סתומים" (כלשון סדן, לעיל) ודרכי שימוש לא שמרניות יש בהן מרד וחידוש במידה גדולה יותר משיש בלשון ספרות "חדשה" המדלדלת עצמה ביודעין מִזיקות לחומרי העבר.

מתוך: ברכה דלמצקי־פישלר, "מאמר מבוא: בין לשון העבר ללשון האוונגרד", מן היישוב ומן היער: עיוני לשון ברומן "בישוב של יער" בהשתתפות ד"ר יחיאל קארה.

לביבות

כתב היד המקורי של דף הפתיחה מן הסיפור "לביבות" הפותח את הספר השני של הרומן "בישוב של יער". הדפסה במכונת כתיבה ותיקונים בדיו, 1929. באדיבות ארכיון יד למורשת חיים הזז, ירושלים. הפרק עצמו נדפס בהמשכים בכתב העת "העולם" 18 בשנת תר"ץ, בד בבד עם הוצאתם לאור של שני כרכי הספר הראשון של הרומן

עוד על "בישוב של יער"

הגהה מאוחרת מאת ברכה דלמצקי־פישלר בתוך אקדם 18, ספטמבר 2001.

ולא ניכשל – מחיבוטיו של מתקין מאת ברכה דלמצקי־פישלר בתוך אקדם 24, ספטמבר 2003.

מכּתבי חיים הזז

לשוננו - לוגוגרים (סיפור קצר), לשוננו כא, ג–ד (תשי"ז) – קובץ מאת חברי האקדמיה ללשון העברית לכבוד נשיא האקדמיה הפרופ' נ"ה טור־סיני למלאות לו שבעים שנה

זכרונות - לוגועל כללי הכתיב, זיכרונות האקדמיה ללשון העברית, כרך ט, ישיבה נא, עמ' 105–106, ירושלים, תשכ"ג

זכרונות - לוגודברים שאמר הסופר חיים הזז בטקס חנוכת יד בן־יהודה ביום כ"ט בטבת תשל"ג (13 בינואר 1973), זיכרונות האקדמיה ללשון העברית, ישיבה קיא, עמ' 116–118, ירושלים, תשל"ה

על חבר האקדמיה חיים הזז

דברים לזכר חיים הזז מאת חבר האקדמיה דב סדן, זיכרונות האקדמיה ללשון העברית יט-כ, ישיבה קיג, עמ' 143–145, ירושלים, תשל"ה

לקריאה נוספת

משאלות אטימולוגיות ופרונומסטיות בלשונם של מנדלי, ברקוביץ והזז מאת ברכה דלמצקי־פישלר
ראשית המאמר בעבודה על רומן הביכורים של חיים הזז "בישוב של יער", ואילו תרגומי מנדלי וברקוביץ מן היידיש סופחו לדיון כדי לפרוש יריעה היסטורית וכדי להביא ראיה מן המקור היידי. ואולם בגרסתו הסופית של המאמר ניתן משקל שווה ללשונותיהם של שלושת היוצרים.


שלושה מטביעין זה על גב זה: בין מובאה לבבואה בלשון מאפו, מנדלי והזז מאת ברכה דלמצקי־פישלר
המאמר מדגים שלוש תחנות בתולדות לשונותיו של הרומן העברי למן תרי"ז ועד תר"ץ באמצעות הרומן האקטואלי המשכילי "עיט צבוע" מאת אברם מאפו, הרומנים של מנדלי מוכר ספרים והרומן הלא־גמור "בישוב של יער" מאת חיים הזז.


שבחי הנר מאת ברכה דלמצקי־פישלר
"דורות הראשונים", סיפרו של חיים הזז, ראה אור בקובץ הסיפורים "ריחיים שבורים" בשנת תש"ב, ונודע בסעודות וברשימות המאכלים עתירות השמות והתיאורים בו. המאמר עוסק בלשון הסבוכה והרגישה באחד מקטעי הסיפור.


הלצה הבאה במליצה מאת ברכה דלמצקי־פישלר
רשימה העוסקת באחת הצורות החריגות והמפתיעות בלשונו של הזז: "כטעות".


טר"ף בפי חיים הזז: קו לשון בסיפוריו מאת מירי הורביץ
יצירתו של חיים הזז עמדה במוקד עיוניהם ומחקריהם של חוקרי ולשון רבים. אנשי הלשון התעניינו בלשונו ובסגנונו, ועדיין אין בידינו תיאור מקיף שלהם. המאמר בא להוסיף נדבך אחד לתיאור המתבקש: לשונות טר"ף.


לשון ספר וספר: "דלתות נחושת" לחיים הזז מאת דב סדן
החוברת הראשונה בסדרה "לשונם של סופרים" התפרסמה בכתב העת "לשוננו לעם" ויוחדה לסיפורו של חיים הזז "דלתות נחושת". עניין הסיפור הוא עיירת ישראל ברוסיה, בתקופה קטנה אך נסערת שבין תפיסת השלטון בידי הבולשביקים ובין פלישת הגרמנים לרחבי אוקריינה.


חידודי לשון ביצירתו של חיים הזז מאת יעקב בהט
רבים הם חידודי הלשון ביצירתו של חיים הזז והמאמר עוסק בכמה מהם.


ממימרותיו של חיים הזז מאת שמעון תודר
רשימת מימרותיו של חיים הזז מתוך "ריחיים שבורים".


מקבילות מספרות חז"ל למימרותיו של חיים הזז מאת שמעון תודר
רשימת מקבילות מספרות חז"ל למימרותיו של חיים הזז בכתביו.