אברהם אבן־שושן

אברהם אבן שושןאברהם אבן־שושן (נולד בי' בטבת תרס"ו, 7 בינואר 1906; נפטר בי' באב תשמ"ד, 8 באוגוסט 1984) נבחר לחבר־יועץ של האקדמיה ללשון העברית בשנת תשל"ד (1974) ולחבר מלא בשנת תשל"ח (1977).
היה חבר ועדת הדקדוק, הוועדה לעברית בת־זמננו והוועדות למונחי דקדוק לבתי הספר ולמונחי הפסיכולוגיה.

אברהם אבן־שושן נולד במינסק שברוסיה הלבנה למשפחת רוזנשטיין ועלה לארץ בשנת 1925. הוא למד בבית המדרש העברי למורים בירושלים וכן למד תנ"ך, לשון וספרות באוניברסיטה העברית. הוא היה מורה ומנהל בית ספר, ראש לשכת שר החינוך בן־ציון דינור, מנהל המחלקה להנחלת הלשון וההשכלה במשרד החינוך ומנהל בית המדרש למורים על שם דוד ילין שבו לימד במשך חמש עשרה שנה.
אבן־שושן ערך עיתונים לילדים, ובהם "עִתּוֹנֵנוּ", פרסם סיפורים, שירים ומחזות, ותרגם לעברית מספרות הילדים בעולם. מפעלו הנודע ביותר הוא מילונו העברי: "מלון חדש" (תש"ח–תשי"ב) – לימים "המלון החדש" (תשכ"ו–תש"ל) – שהיה למילון הרווח ביותר בישראל. לאחר מותו יצאו מהדורות נוספות של המילון. מלבד המילונים חיבר אבן־שושן קונקורדנצייה לשירת ח"נ ביאליק (עם יצחק סגל) ו"קונקורדציה חדשה" לתנ"ך.
הוא זכה בפרסים רבים על מפעליו, ובהם פרס ישראל, פרס ביאליק ופרס ירושלים לחכמת ישראל.

בנו יובל אבן־שושן מספר כי בתחילה רצה אביו לחבר מילון לילדים ובו פירושי מילים בלוויית תמונות ואיורים. כשהחלה העלייה מאירופה ועולים רבים הגיעו ארצה ביקש אבן־שושן להרחיב את המילון ולהתאימו לעולים חדשים. כך התגלגל הדבר עד שבשנת 1948 יצאה לאור המהדורה הראשונה של "מילון חדש" – מילון אשר בישר מהפכה של ממש בשדה המילונאות העברית. מקצת המונחים במילונו של אבן־שושן מלווים איורים להמחשה. בעקבות שאלה שהגיעה אל האקדמיה התברר כי אברהם אבן־שושן עיטר את המילון בעצמו, ובחלק מן המקרים הסתייע בבני משפחה קרובים.
אביו של אברהם אבן־שושן, חיים דוד רוזנשטיין, היה עסקן ציוני ולימד בשיטת "עברית בעברית". לאחר פטירתו מצא אברהם בין כתביו את משאלתו: "מי יתן ובני יכתוב מילון עברי".

אבן־שושן חיבר ספרי חידות שמטרתם, לדבריו, לספק לתלמיד, למורה, לְמדריך הנוער וליחיד, לקטן ולגדול ממיטב החידות העבריות והכלליות למקרא ולשעשוע כאחד. בתמונה – חידה בשם "רצועת האותיות" מתוך הספר "חוד חידה" שיצא לאור בהוצאת ש. זק בירושלים. פתרון: עפרון, מחוגה, ילקוט, שרטוט.

אבן־שושן חיבר ספרי חידות שמטרתם, לדבריו, לספק לתלמיד, למורה, לְמדריך הנוער וליחיד, לקטן ולגדול ממיטב החידות העבריות והכלליות למקרא ולשעשוע כאחד.
בתמונה – חידה בשם "רצועת האותיות" מתוך הספר "חוד חידה" שיצא לאור בהוצאת ש. זק בירושלים.
פתרון: עפרון, מחוגה, ילקוט, שרטוט.

כתבו על אבן־שושן

"מלון חדש"

החידוש העיקרי, שהביא מילון זה במילונות העברית, הוא לא רק בזה, שהוא מביא ומבאר את חידושי הלשון של ימינו, אלא גם בזה שהוא עושה את הלשון החיה עיקר ולא רק שכבה נוספת על לשון המקורות הקדומים.
המחבר הרבה במלים לועזיות המשמשות בלשון הדיבור שלנו, ויש שיקטרגו על כך. אבל דרך זו טובה ונכונה היא אפילו לשיטתם של המהדרין, שקצה נפשם במלים זרות. שהרי ליד המלה הזרה ניתנת המלה העברית הנרדפת לה – אם ישנה – ואם אין אתה רוצה ב"פונקציה" – הרי כתוב על ידה "תפקיד", ואם מאסת ב"פיג'מה" – הרי לך על ידה "חליפת שינה". ואם אתה מתנגד ל"ציטטה" – הרי מן ה"ציטטה" אתה למד, שיש בעברית "מובאה" או "הבאה". ע"י הבאת המלה הלועזית מאפשר המילון למעיין לזנוח מלה זו ולהחליפה בעברית, שלא הייתה עולה על דעתו, אילו לא הובאה הלועזית.

מתוך: מאיר מדן, "מילון חדש", לשוננו לעם ב, ז (תשי"א), עמ' 30–32

בשנת תש"ז, כחצי שנה לפני צאתו לאור של "מילון חדש", פרסם אבן־שושן קונטרס המציג ערכים אחדים מתוך המילון בלוויית "הוראות ובאורים לשימוש במלון". הוראות וביאורים אלו לא נדפסו אחר כך בשום מקום אחר.

בשנת תש"ז, כחצי שנה לפני צאתו לאור של "מילון חדש", פרסם אבן־שושן קונטרס המציג ערכים אחדים מתוך המילון בלוויית "הוראות ובאורים לשימוש במלון". הוראות וביאורים אלו לא נדפסו אחר כך בשום מקום אחר.

"קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים"

לפני חודשים אחדים יצא לאור הכרך שלישי, הוא האחרון, של "קונקורדנציה חדשה" למקרא, מעשה ידיו של אברהם אבן־שושן. […] ואתה עומד ותמה: מפעלים רבי משתתפים, נסמכים למוסדות ציבוריים בעלי יוקרה ובעלי אמצעים, מפגרים בביצוע משימותיהם, ואילו כאן איש יחיד מתכנן, עושה בעצם ידיו ומביא לדפוס חיבור רב ההיקף ורב האחריות – ומסייעים בידיו בני ביתו וקומץ אנשי לשון המבינים את חשיבות הדבר.

מתוך: גד בן־עמי צרפתי, "קונקורדנציה חדשה", לשוננו לעם לא, ו–ז (תש"ם), עמ' 209

"מלון בית־הספר"

"מלון בית־הספר" לאברהם אבן־שושן ראשון הוא בסוגו בעברית, ואולם מעשה ראשונים זה אינו מעלתו היחידה. ניסיונו הרב של המחבר במילונאות העברית הניב גם הפעם פרי לתפארת, מילון שכולו מלאכת מחשבת […] אדם שנהנה לכתוב מילון בשביל זאטוטים בני עשר, מפני שהוא יודע ומבין את אשר לא הבינו גדולים וטובים: באין הרגל של שימוש במילון בגיל בית־הספר, גם אחר כך לא יבוא הרגל זה מאליו.

מתוך: ראובן מירקין, "מילון בית־הספר", לשוננו לעם כז, ו (תשל"ו), עמ' 188, 192

דברים לזכרו

חבר האקדמיה, אברהם אבן־שושן, היה בעל תכונות בלתי רגילות, ואולי הבולטת שבהן הייתה שכלו הישר, והוא שהנחהו בהכרעות המרובות ועתירות הסוגים אשר כל מילונאי עומד בפניהן […] אבן־שושן ראה את עבודתו המילונית צמודה לעבודת החינוך, שבה היה נתון כל ימיו – בהוראה ובניהול.[…]
וכך נתגלגלו הדברים שאף השם "אבן־שושן" נעשה ערך במילונה של הלשון העברית החדשה, ושוב אין הוא שם אדם בלבד.

מתוך: דברים לזכר אברהם אבן־שושן ז"ל שהשמיע פרופ' שלמה מורג בישיבה קעב–קעג של מליאת האקדמיה ללשון העברית (זיכרונות האקדמיה ללשון העברית, לא–לד, עמ' 91–92)

במלאות שלושים יום לפטירתו של אברהם אבן־שושן סיפר איש הלשון ראובן מירקין כי לפני מותו ביקש המנוח שעל מצבתו יירשמו המילים "מחנך ומילונאי". קשה לחשוב על ניסוח הולם יותר לפועלו. יהי זכרו ברוך.
לדברים המלאים של ראובן מירקין ולרשימת פרסומיו של אברהם אבן־שושן

 

ראו עוד

מילים ומילונים – ערב עיון לזכרו של המילונאי אברהם אבן־שושן

על ניקוד משקל פַּעְלָן